תערוכת "בטבעת זו" - מסביב לחתונה - מתחתנים menumain-menu-usersearchmenu_xaccessibilityנגישותcategoriesgaleriessitestoolsgeneralgoogle-playapp-storefacebookpinteresttwittersocial_instagramSite-By-NGsoft right-arrow right-arrow facebookpinterest [1:53 PM] Alexy Kompantsev
בדקנו וגילינו שהרבה יותר נוח להשתמש באתר כשהטלפון במצב מאונך.
סיבוב קטן ימינה ואנחנו איתך!
נגישות

תערוכת "בטבעת זו"

בית התפוצות מציג: חתונה בראי האומנות

מסביב לחתונה
נדמה שמשנה לשנה, עונת החתונות הולכת ומתארכת (מרץ עכשיו וכבר הייתי בשלוש חתונות) ואף זוכה לעיסוק גובר בקרב אמצעי התקשורת. אולי זו רק תחושה סובייקטיבית שלי, שנובעת מכך שאני בגיל ה'נכון', שבו כולם מתחתנים לפתע, ומצד שני - מספיק לפתוח את הטלוויזיה ולגלות שיש שתי תוכניות ריאליטי שונות שעוסקות בזוגות שמתכננים את יום החלומות שלהם (וזאת מבלי לכלול את תוכנית הביעותים על חתונתה של עינב בובליל מהשנה שעברה).

לצד עונת השידורים הטלוויזיונית, הצטרף גם מוזיאון בית התפוצות לחגיגה והעלה תערוכה הנושאת את השם "בטבעת זו". בניגוד לפופוליזם הטלוויזיוני הזול, שלא פעם שם לו למטרה לבזות את החתן והכלה, עוסקת התערוכה במוסד הנישואין היהודי, בראי האומנות העכשווית ומעלה שאלות חשובות לגבי ההתממשות והרלוונטיות שלו בשנות האלפיים.  
 
מליסה שיףכל מי שתכנן חתונה, יודע שלא מדובר במשימה קלה. יום החתונה הוא סיום גרנדיוזי לחודשים רוויי מתחים וריבים, בהם נאלץ הזוג להתמודד בעיקשות כנגד הורים לחוצים, קבלנים ממולחים, ציפיות חברתיות מוגזמות ולבסוף, לאחר שהמלצרים מקפלים את אחרון השולחנות – החיים של אחרי החתונה. אותו מתח, מלווה את התערוכה מתחילתה ועד סופה ומציג את מוסד הנישואין באור בוגר ואמביוולנטי, המהווה בבואה של המציאות העכשווית בחברה היהודית.
היצירות המוצגות בתערוכה, יושבות על קווי תפר שונים ומגוונים של החברה היהודית ומנסות להביא לידי ביטוי את המפגש הבלתי אפשרי בין שימור מסורת עתיקת יומין לבין טרנדים עכשוויים, בין אבק הכוכבים שהחתן והכלה מנסים לפדר עצמם בו לבין הזיוף והתעשייה המשומנת שסופרת צ'קים בסוף הערב, בין ההורים לחוצי החתונה לדור הצעיר והמרדן ועוד.
"כל חתונה כרוכה אפוא בהצהרה פוליטית – בין שימור המסורת והנוהג הקיימים, ובין בהפרתם באמצעות טקסים אלטרנטיביים", כותבת רז סמירה, אוצרת התערוכה.

מאחורי הקלעים
היצירות בתערוכה שייכות לאומנים, שעסקו בלאו הכי בנושא חתונה (ולא יצרו את עבודותיהם על פי הזמנה) ואינן כוללות צילומים של צלמי חתונות. זאת מתוך ניסיון להביא לידי ביטוי את 'מאחורי הקלעים' של החיוכים של החתן והכלה, כלומר – את כל מה שמתרחש מתחת לפני השטח ולא מצטלם 'כמו שצריך'. "היה לי חשוב לחלץ את מוסד הנישואין מהפורמט הפשטני-מסחרי, שמופיע בצילומי חתונות סטנדרטיים", מסבירה סמירה ומוסיפה, שהיא נמנעה גם מעיסוק במוסד הנישואין על רקע עדתי והעדיפה למקד את הזרקור כלפי נושאים אחרים, כמו: רגשות שעולים סביב החתונה, הפן הדתי אל מול החילוני, הפן המטאפיזי ועוד.
רלי אברהמיצילומיה של רלי אברהמי למשל, מהווים מעין "יומן מצולם", מחתונות שהאומנית נכחה בהם כאורחת ומתועדות בהן המשפחות, האולמות, הבגדים וכדומה. כל אלו, מייצגים את מעמדה החברתי של אותה משפחה, כאשר המסורת מתערבבת באלמנטים מעמדיים שעוברים מדור לדור. כך, ניתן לראות תמונה של חתן וכלה חרדיים, לצד כלה בעלת שמלת נצנצים חשופה ומלצר ערבי בחתונה יהודית דתית.
מירב הימן, בחרה לביים סצנות מבוימות בקפידה, שבהן הכלה והשושבינות מצטלמות על רקע שער כניסה גדול מימדים, העשוי מפלסטיק, כחיקוי לסלע ענק מתקופת שלמה המלך. צילומיה מבקשים לבחון את תרבות הזיוף הקיימת בתעשיית החתונות.
האלמנט המטפיזי, בא לידי ביטוי במיצג של בלו-סימיון פיינרו, המקביל בין האיחוד של החתן והכלה, לבין איחוד הזכרי והנקבי, האלוהי והארצי, הקודש והחול.
מליסה שיף, הפכה את חתונתה למיצג מולטימדיה ושילבה בטקס מסורתי, עדכונים ברוח התקופה, כולל סממנים פמיניסטיים מובהקים ושימוש בטכניקות טכנולוגיות מתקדמות, כגון הקרנת תמונות של אבותיה ואבותיו של בן זוגה שנפטרו על רקע הבד הלבן של החופה.

האישה בראי החתונה
ירון שחףעל פניו, נדמה כי התערוכה עונה על המיתוס של נשים שעסוקות ביום החתונה שלהן -  האומניות ברובן הן נשים ויצירות רבות עוסקות בשמלת הכלה הקלישאתית, הקצפתית. אך בהסתכלות עמוקה יותר, ניתן לזהות את הקול הנשי החזק שמקבל במה ויוצא חוצץ כנגד האישה השתוקה, שמציגה המסורת היהודית. כך למשל, מציגה שחף ירון העתק מדויק של שמלת הכלה שלה, התפורה כולה מחיתולי בד משומשים, כתחליף לבד היוקרתי של שמלות הכלה.
פרויקט נוסף הפותח את התערוכה, הוא אוסף ערוך של סרטי חתונות שצולמו בווידאו, שנשלחו לבית התפוצות על ידי אנשים שונים. בניגוד לתערוכה עצמה, המורכבת מפרגמנטים בודדים, הסרט הערוך מציג את כל הטקס וכולל סרטים החל מ- 1926 ועד 2009.

באופן כללי ניתן לומר, כי התערוכה, ברוח בית התפוצות, מבקשת לא לריב עם אף אחד ולא מניחה על המגש אמרות קיצוניות נחרצות. עם זאת, המסרים החתרניים רוחשים מתחת לפני השטח ומעלים תהיות על היום הבומבסטי כל-כך, שהפך לסמל סטאטוס בחברה היהודית המודרנית. מומלץ גם עבור מי שאינם מתכננים חתונה בזמן הקרוב.
התערוכה פתוחה עד אמצע יולי.

הצילומים בכתבה הם מתוך עבודות התערוכה:
תמונות שער: תמונה 1 - הילה קרבלניקוב. תמונה 2 -  שי אזולאי
תמונות בכתבה: תמונה 1  -  PostmodernJewishWedding מתוך עבודת וידאו של מליסה שיף, קנדה
תמונה 2 - "שושבינות" של רלי אברהמי
תמונה 3 - "שמלת כלה מחיתולים" של שחף ירון

בטבעת זו

כתבות נוספות שיעניינו אותך

איפור לכלה – הטרנדים המובילים לחורף 2023, איפור, שיער ולייף סטייל
זר כלה מפרחי חורף עדינים, תכשיטים ואקססוריז
ואחת לשנה הבאה: מצעד חתונות העשור של המפורסמים, חתונות וסלבס
משבוע האופנה לשבירת הכוס (צילום: אבי ולדמן)
Ma Ma Ma My Corona: מצעד שירי החתונה הגרועים ביותר, מוזיקה
הזמנה לחתונה (צילום: Shutterstock)
אודאון – חוויה קולינרית שטרם הכרתם, קייטרינג ובר
רוצים חתונה אחרת? כך תשווקו את זה נכון, סיפורי חתונה