ווירוס הקורונה: האם לבטל אירועים? ומה חשוב לדעת כדי להימנע מכך

מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה ובכירי משרד הבריאות הכניסה ענף שלם וזוגות רבים לכוננות. ההנחיה החדשה שלפיה אסורה התקהלות של מעל 100 איש העלתה שאלות רבות הן מצד זוגות מתחתנים והן מצד בעלי עסקים בתחומים רבים בענף, בעיקר בעלי אולמות אירועים שמולם נחתם החוזה העיקרי בגין מתן שירותים. 

החשש הגדול הוא לא רק מפני האכזבה ועוגמת הנפש, אלא בעיקר מההיבט הכלכלי, שכן אירועים בכלל וחתונות בפרט כרוכות בהוצאות לא מבוטלות ורבים מהזוגות כבר שילמו מקדמות וחתמו על חוזי ההתקשרות. האם הם יחויבו לשלם את מלוא הסכום למרות שהאירוע בוטל/צומצם (במקרה של מספר המנות למשל)? האם יש הבדל בין אירוע שבוטל ביוזמת בעל המקום או ביוזמת הזוג?

כדי לעשות קצת סדר בבלגן, ביקשנו מעו"ד לירום סנדה שעוסק בהבראת עסקים וחברות, לענות על כל השאלות:

העסקה כבר סוכמה ונחתמה בחוזה - האם ניתן לבטל אותה?

ראשית, יש לבחון את הסכמי ההתקשרות בין כלל הגופים ואת ההסכם הספציפי החל בין הצדדים, ולבדוק האם ישנה התייחסות כלשהי לביטול או לסיכול ההסכם עקב כוח עליון ו/או צד שלישי, מהם תנאי הביטול, ואיזה פיצוי ניתן להשיג מאיזה גוף.

במקרים שבהם אין הסדרים ספציפיים, מומלץ לשני הצדדים לנהוג בתום לב ולפעול ככל הניתן לשם הקטנת הנזק או מציאת תחליף, תוך הבנה כי במכלול הנסיבות המתוארות כיום יש לצרכן סיכוי גבוה להביא לביטול חתונה שנסגרה או אירוע.

האם תשלום שכבר שולם אבוד?

בדיני החוזים ובפקודת השטרות הכירו בעובדה כי לעיתים הצרכן אינו מקבל תמורה עבור המוצר אותו קנה, או עבור השירות אותו ביקש, ולכן חשוב מאד לדעת שאם הצרכן לא קיבל 100% מהתמורה - יש לו הזכות לביטול מלא ולקבלת החזר. זאת מכיוון שע"פ החוק, אי קבלת תמורה עבורה התשלום שלכם מהווה "כישלון תמורה מלא".

חשוב לציין כי ברוב החוזים הקיימים ישנה התייחסות למדיניות ביטול והסדרים גם במקרים של כוח עליון כמו הקורונה, ועל כן במקרים רבים ניתן להגיע להסדרים ספציפיים בהסתמך עליהם. במקרים אחרים ניתן להיעזר בצווי ממשלה (לרבות משרד הבריאות) ורשויות מקומיות בנושאים שונים, אשר מפורסמים ומתעדכנים.

לעיתים ניתן יהיה לקבל החזר תשלום מלא ולעיתים החזר תשלום חלקי, אולם בכל מקרה מומלץ לא לחתום או לאשר ביצוע תשלום בגין תמורה אשר לא ניתנה או נראה שלא ניתן יהיה לספקה וגם לא להסכים לוותר על פיצוי או השבת הכספים ששולמו. קחו בחשבון שהדברים והחלטות הממשלה הם דינמיים וייתכן מאוד שבקרוב, בעקבות הצהרת ארגון הבריאות העולמי על הקורונה כמגיפה עולמית, תכריז המדינה על הקורונה כעל מצב חירום (בדומה למה שעשתה בתקופת צוק איתן כשהכריזה על המבצע כאירוע מלחמה) ואז היא זו שתישא בנטל הכלכלי. המשמעות היא שבמקרה כזה תוכלו לבטל את האירוע ולקבל החזר מלא והמדינה תפצה על כך את הספק/בעל אולם האירועים.

מה מומלץ לעשות בקשר לעסקאות עתידיות כבר עתה?

אם טרם חתמתם על ההסכמים - מומלץ לבדוק את כל החוזים מול בית העסק ולהתאים למציאות החדשה את סעיפי המדיניות במקרה של כוח עליון. בנוסף מומלץ להכניס סעיף שלפיו כל עוד יתאפשר להפיק את האירוע במסגרת הנחיות המדינה, בעל האולם יהיה מחויב לאפשר זאת ולא יוכל לבטל מיוזמתו את האירוע.

אם חתמתם על חוזה "טרי" לפני התפרצות המגיפה - מומלץ לבדוק את החוזה הקיים ולנסות לפתוח במו"מ עם הספק כדי להוסיף לחוזה סעיף סל שלפיו, במקרה של כוח עליון או אירוע שלא בשליטתנו תהיה לכם זכות ביטול אוטומטית ללא כל חובת תשלום.

בעניין זה כדאי לדעת כי גם דיני חוזים וגם בתי המשפט מתייחסים ברצינות לזכות הביטול בפרק זמן סביר, ולמעשה זכות זו היא חלק מסעיפי הסל של חובת תום הלב שחלה על כולם - גם על בעלי העסקים וגם על הצרכנים.

מה ניתן לעשות לגבי התחייבות למספר המנות?

התחייבות למספר אורחים גדול שאינו מתאפשר כעת בשל ההנחיות החדשות מהווה 'כישלון תמורה חלקי', שמשמעותו היא שאין בגינו זיכוי אוטומטי על התשלום ששולם. כאן המקום להדגיש כי מכיוון שסוגיה זו נתונה לפרשנות משפטית, כדאי מאוד (לשני הצדדים) לנסות להגיע לעמק השווה ולהימנע מלהגיע לערכאות משפטיות.

מה קורה עם אחד הספקים נמצא בבידוד ולא יכול להגיע?

ככלל, ברגע שאדם (דיג'יי או צלם לדוגמה) מחויב להיכנס לבידוד מתוקף הנחיות המדינה - החוזים שחלים עליו מבוטלים והוא לא יהיה חשוף לתביעת נזיקין בשל עגמת הנפש שנגרמה לכם כתוצאה מהיעדרו. מכיוון שכך לא חלה עליכם חובה לשלם לו את מלוא הסכום ואם שולמה מקדמה - עליו להשיב לכם את הכסף, שכן יש כאן 'כישלון תמורה מלא' והחוזה כאמור מבוטל אוטומטית.

למי פונים אם המקום אינו מאפשר ביטול?

בכל מקרה אין להסתפק באמירה או הודעה על אי החזר תשלום או ביטול חוזה עקב המצב או כוח עליון, ויש להסתייע בעורך דין אשר ישיב את התשלום, יקטין את הנזקים והחשיפה, ובמקרים מסוימים אף ניתן יהיה לקבל פיצוי נוסף ככל שנגרם נזק. לשם כך, מומלץ לבצע בדיקה משפטית ראשונית באמצעות עורך דין העוסק בדיני חוזים ומסחר והגנת הצרכן.

לסיכום, המצב אכן לוט בערפל, אבל החוק מצפה משני הצדדים לפעול בתום לב ומתוך הבנה, כדי להקטין ככל הניתן את הנזק שנגרם לכל הצדדים... אי הגעה להסדר שישרת את האינטרס של כולם, עלול להיגרר לתהליך משפטי ארוך, יקר ובעיקר מיותר לאור הנסיבות.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי

בשיתוף אתר משפטי ZAP ועו"ד לירום סנדה. 

*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, אין להסתמך על האמור לעיל בגדר ייעוץ משפטי ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.