תאמיני לי
16/08/2012 09:11:37
היי בנות,שבוע הבא החינה ועוד שבועיים החתונה. חייבת לשתף כי יש לי מועקה ענקית בלב והדמעות רק מחכות לצאת כל שנייה. אומרים שהכלה נהיית סיוט בשבועות האלה ומסתבר שאצלי זה ההפך, החתן התחיל להשתגע- לא משנה מה אני עושה ומה אני אומרת ישר יציאה. אני מיואשת ואין לי כבר כוחות עם אמא שלו כבר השלמתי- על כלום היא לא מחמיאה והכל לא בסדר מבחינתה- מהמחיר של השמלה שלי עד המחיר של המנה באולם.. לא מספיק זה החתן מצדד בה בכל פעם. אין בי כבר כוחות- כבר כמה ימים שאני כמו מומיה ובכל הזדמנות שאני לבד זה רק בכי, מגיעה הבייתה מהעבודה ולא מוציאה מילה, והחתן- לא מעניין אותו יוצא עם חברים הולך מפה לשם ולא מנסה אפילו לסדר את זה. אתמול ניסיתי לסדר את זה איתו והוא עונה לי בחוסר סבלנות " מה את רוצה ממני" הסברתי לו שאני ממש משתדלת לא לריב אבל הוא בשלו הסברתי לו שהוא חסר סבלנות אליי וזה גם לא מעניין אותו. אני אוהבת אותו מאוד וכבר הפכתי להיות אפתית, אולי כבר אין לו סבלנות אליי.
מה לעשות? ניסיתי לדבר איתו ולהבליג אבל עד עכשיו הבלגתי כמעט על הכל ועל זה- מאוד קשה לי אני אובדת עצות.
סליחה על האכילת ראש.. הייתי חייבת לשתף כבר.
מה לעשות? ניסיתי לדבר איתו ולהבליג אבל עד עכשיו הבלגתי כמעט על הכל ועל זה- מאוד קשה לי אני אובדת עצות.
סליחה על האכילת ראש.. הייתי חייבת לשתף כבר.
16/08/2012 09:22:54
אני עוד לא בשלבים הללו, אבל כמו שאני מבינה זה קורה לכולם. תביני שאנחנו עוד לא סגרנו מקום אפילו וכבר אני מרגישה כאילו כל אחד מושך לצד שלו, ההורים של כל אחד מאיתנו רוצים כל מיני דברים, ואני כבר אדישה ומבינה שאני לא יכולה לרצות את כולם..
הייתי מציעה שתעשי לכם ערב רומנטי- אינטימי רק שלכם. אפילו פיקניק בים או בפארק באחד הערבים. סתם כזה סנדוויצים פירות ושתיה, ממש בקטנה ובלי להתאמץ יותר מדיי, ודברי איתו על הכל. אני בטוחה שאתם לא מתחתנים סתם ושהאהבה קיימת אצל שניכם, הלחץ הזה פשוט מוציא מאיתנו דברים הזויים בהחלט. אני בטוחה שהוא גם יבין, תסבירי לו שקשה גם לך ושאת צריכה את התמיכה והעידוד שלו מדיי פעם, ושייקח לפעמים את הצד שלך ולא של אמא שלו, בסוף הוא הרי מתחתו איתך ולא איתה... :)
הייתי מציעה שתעשי לכם ערב רומנטי- אינטימי רק שלכם. אפילו פיקניק בים או בפארק באחד הערבים. סתם כזה סנדוויצים פירות ושתיה, ממש בקטנה ובלי להתאמץ יותר מדיי, ודברי איתו על הכל. אני בטוחה שאתם לא מתחתנים סתם ושהאהבה קיימת אצל שניכם, הלחץ הזה פשוט מוציא מאיתנו דברים הזויים בהחלט. אני בטוחה שהוא גם יבין, תסבירי לו שקשה גם לך ושאת צריכה את התמיכה והעידוד שלו מדיי פעם, ושייקח לפעמים את הצד שלך ולא של אמא שלו, בסוף הוא הרי מתחתו איתך ולא איתה... :)
16/08/2012 09:22:55
לפעמים המתחים נובעים מהשיגרה ומהלחץ במיוחד בתקופה כזאת.
אני אולי הייתי ממליצה לך לקחת פסק זמן מהכל, מהבית,מהעבודה, מההכנות, מהמשפחה..
לסוע ביחד לאיזה צימר או משהו או סתם יום פינוק מסאז' משהו שתעשו ביחד שירגיע אתכם שיזכיר לשניכם את הזוגיות ללא קשר לחתונה.
לפחות זה מה שאני הייתי עושה.. לפעמים צריך לשבור שיגרה ולנקות את הראש.
ולא לבכות מאמי זה לא שווה את זה.. זה תקופה וזה יעבור אני מאמינה שאם תנקו קצת את הראש זה יעזור ממש.
בהצלחה מאמי
אני אולי הייתי ממליצה לך לקחת פסק זמן מהכל, מהבית,מהעבודה, מההכנות, מהמשפחה..
לסוע ביחד לאיזה צימר או משהו או סתם יום פינוק מסאז' משהו שתעשו ביחד שירגיע אתכם שיזכיר לשניכם את הזוגיות ללא קשר לחתונה.
לפחות זה מה שאני הייתי עושה.. לפעמים צריך לשבור שיגרה ולנקות את הראש.
ולא לבכות מאמי זה לא שווה את זה.. זה תקופה וזה יעבור אני מאמינה שאם תנקו קצת את הראש זה יעזור ממש.
בהצלחה מאמי
16/08/2012 09:47:31
כבר ניסיתי להסביר לו יפה.. הוא חושב שאני מדמיינת אתהדברים האלה על אמא שלו.
עזבי מזה כבר הרמתי ידיים ולא מתעסקת בזה כי באמת תשו כוחותיי. יותר חשובלי אני והוא, ואני חושבת- לא מפריע לו? לא מציק לו שאנחנו כמו שני זרים השבוע הזה? למה הוא לא עוזר לי לסדר את זה? כבר ניסיתי לשבת ולהסביר לו ואיכשהו זה תמיד נגמר ב-" מה את רוצה" או ב"לא יודע מה להגיד לך" וזהו השיחה לא מובלת לאף מקום. זהו? הוא כבר לא רוצה?? אני כל היום עם עיניים אדומות בעבודה מרוב בכי ויש לי מחנק בגרון אולי אני לוקחת את זה קשה אבל כבר שבוע אני מסתובבת עם זה ומנסה לדבר איתו ו"להשלים" ואין מענה זה כואב וקשה. באמת שלא נראה לי שצימר וארוחת ערב יעזר במשהו, פשוט כבר נמאס לו ממני..
עזבי מזה כבר הרמתי ידיים ולא מתעסקת בזה כי באמת תשו כוחותיי. יותר חשובלי אני והוא, ואני חושבת- לא מפריע לו? לא מציק לו שאנחנו כמו שני זרים השבוע הזה? למה הוא לא עוזר לי לסדר את זה? כבר ניסיתי לשבת ולהסביר לו ואיכשהו זה תמיד נגמר ב-" מה את רוצה" או ב"לא יודע מה להגיד לך" וזהו השיחה לא מובלת לאף מקום. זהו? הוא כבר לא רוצה?? אני כל היום עם עיניים אדומות בעבודה מרוב בכי ויש לי מחנק בגרון אולי אני לוקחת את זה קשה אבל כבר שבוע אני מסתובבת עם זה ומנסה לדבר איתו ו"להשלים" ואין מענה זה כואב וקשה. באמת שלא נראה לי שצימר וארוחת ערב יעזר במשהו, פשוט כבר נמאס לו ממני..
16/08/2012 11:07:37
לקחתי את החצי איזה ערב אחד ואמרתי לו כל מה שאני חושבת פשוט הוצאתי הכל.. אמרתי לו שכבר אין לי חשק לחתונה הזאת ומבחנתי לבטל הכל ולהתחתן ברבנות ונמאס לי שאמא שלו מתערבת בכל דבר.. אמרתי לו אתה רוצה לחשוב עם עצמך כמה ימים... והוא ישר נלחץ.. בנתיים אנחנו ממש בסדר מנסה כמה שפחות לערב את את אמא שלו ובכל להתקל בה.. אולי כדאי שבאמת תעשי לו שיחת רענון כזאת שיבין מה את עוברת ותגידי לו שזאת החתונה שלך ושלו בלבד ולאף אחד אין זכות להתערב.. מקווה שהכל יסתדר לטובה וולא תרגישי יותר את תחושבת המועקה הזאת כי אני מכירה את זה מקרוב..
16/08/2012 11:55:54
בלי הפתעות, בלי שיחות ובלי בלבולי מוח - את רק תחמירי את המצב כרגע. לפעמים כשהדברים מתבלגנים עד לרמה כזאת - צריך פשוט להרים ידיים ולתת להכל להתחרבש עד שהכל נרגע, ואז מתחילים לסדר. במצבכם כרגע, לא הוא ולא את, יכולים להכיל אחד את השני בגלל רמת המתח והלחץ, ולפני שכל הבנות פה קופצות - גם אחרי שמתחתנים וחיים באושר ועושר עד עצם היום ההוא - לפעמים בנאדם צריך את הזמן שלו לעצמו - צאו מהסרט שאתם הופכים להיות בנאדם אחד - אתם לא, ואם אתם כן זה מאוד עצוב. בכל אופן, כמו שאת על סף דמעות, הוא יכול להתפוצץ גם אם תבואי להגיד לו בוקר טוב - וזה בסדר - אנחנו בני אדם, וזה לגיטימי, תני לדברים להתחרבן (סורי) עד שהכל ישקע - פשוט אל תעשי כלום ואל תנסי לסדר כלום - אל תכפי עליו ועל עצמך מצב שאתם לא יכולים להתמודד איתו כרגע. חוצמזה, את על סף דמעות - צאי החוצה, חפשי איזה שדה (אם יש באיזור שלך) או מקום שקט - ולכי לבכות, לצעוק, לצרוח ולבעוט באוויר עד שכל השיט ייצא. ושחררי מאימא שלו - לא מפרגנת - שתלך לחפש מי את כבר יודעת. וחייכי יהיה בסדר וזה יעבור לכם מעל הראש.
16/08/2012 14:36:57
הודעה חדשה
הודעה ראשית
תגובה
הודעת מנהל פורום
קובץ מצורף








