›    ›  המשך

המשך

הוסף הודעה חיפוש בפורום כללי הפורום התחבר / הרשם
סגור
חיפוש בפורום
כל המילים
כל המילים
לפחות מילה אחת
ביטוי מדוייק
שבוע אחרון
שבוע אחרון
חודש אחרון
חודשיים אחרונים
שנה אחרונה
מחבר
נושא
גוף ההודעה
חפש
21/04/2012 19:00:58
אני צריכה כמה דקות להתבכיין:
ייתה לי תמיד החתונה שאני דימנייתי (לא שהפרטים הם אלו שחשובים אבל חתונה אזרחית קטנה לאנשים שאני באמת מכירה ואוהבת).
לצערי עשינו את הטעות הכי גדולה שכתובה בספר (אף אחד לא הזהיר אותנו) והתארסנו המון זמן לפני החתונה עצמה.
חשבנו לעצמנו: אם אנו הולכים לבלות יחד את כל החיים מה משנה חודש לפה חודש לשם וגם: ככל שיש יותר זמן לתכנן, יהיה פחות לחץ).
ממי שהייתה שם, בפועל המציאות שונה לגמריף כלל שהיה יותר זמן היה גם יותר זמן לדון על כל פרט 'קטן, לכל אחד לדחוף את האף ולהביע דיעה ויותר זמן להיות במתח וחרדה ולדאוג לגבי כל דבר. פתאום כל דבר נהיה קריטי וחשוב.
הבעיות העיקריות הן ביני לבין ההורים שלו: נדמה כי המונח "חתונה שלנו" בעיניהם נוגע גם לגביהם. והם יודעים לא רק להביע דיעה על כל דבר אלא גם ללחוץ הן עליי והן עליו עד שישיגו בדרך כזו או אחרת מה שרצו.
לבן-זוגי אין כ"כ דיעות. הוא כן מבין כי מכיוון שבחר בי לחיים הוא גם צריך לבחור בי אך כמובן שזה לא תמיד קל לו. ונדמה כי כל החלטה שאנו עושים יחד הם יודעים אח"כ לבוא ולהפוך. ולא מבינים מה הם עושים.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח

המשך

שניון
21/04/2012 19:05:07
אני רוצה להיות בסדר אז תמיד באה ומתפרשת. אז נכון שגם הם מבחינתם התפשרו על כמה דברים (המוסיקה היא לא מה שהם אכן רוצים) אבל הם גם יודעים לעשות על זה פרצופים מפה עד הודעה חדשה וגם, זאת החתונה שלי!!!! שלנו.
כ"כ הרבה אני חושבת: זה מה שמצפה לי? ככה יראו החיים? על כל דבר אצטרך להיאבק איתם?
דוגמא קטנה: עשינו הזמנות ללא השמות של ההורים אלא בשמנו. כבר הדפסנו 350 הזמנות יפיפות. הם כמובן נעלבו וחשו שלא מכבדים אותם. אז אמרנו טוב, וניסנו לחשוב על פתרונות יצירתיים (להוסיף מדבקות, להוסיף מגנט קטן שיהוו כפתיח בשם ההורים) אבל כלום לא טוב להם. ובסוף? בסוף אנו מדפיסים 160 הזמנות נוספות. ואני- דברים כאלה קרו כ"כ הרבה שכבר לא אכפת לי. אני אדישה לגמרי וממוטטת מבפנים.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
21/04/2012 19:14:43
מאיפה נובע כל העניין?
אני בעד לפתוח את הנושאים ולדבר כל הזמן.
אולי דברים יראו אחרת?
אי אפשר לקבל את כל החבילה... וזו הפשרה- המשפחה שלו שאני בטוחה שיום אחד עוד תפתיעה אותך לטובה.
גם אני מאורסת הרבה לפני החתונה וזה באמת לא משנה חודש לפה חודש לשם אבל תשתדלי באמת להנות מהזמן הזה, בנות שעשו את זה כל הזמן חוזראות ואומרות לנו להנות מהתקופה הזו.
תנשמי עמוק ותשתדלי להנות.
שולחת חיבוק :)
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
21/04/2012 22:11:23
אחותי היקרה תדעי שכמעט כל הבנות סובלות מכך אצל חלקן זה מתחיל לפני החתונה ואצל האחרות לאחר החתונה, תשמחי שאצלך זה עכשיו כך אמרה לי אימי ואם את לא רוצה להמשיך ולסבול כבדי אותם ותתרחקי מהם כמה יותר לכי עם החצי ותגורי רחוק וכך תסבלי פחות.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
21/04/2012 19:09:53
כי אני התארסתי ממש רהבה לפני (לא שזה היה התכנון אבל ככה יצא...)
אני חושבת שבכל מערכת יחסים, ולא משנה עם מי, צריך לפעמים להתפשר.
נכון שזו החתונה שלך, כמו שהחתונה שלי היא שלי, אבל זה גם אירוע בשביל כל המשפחה המעורבת, כי, בכל זאת, ההורים מחתנים את ילדיהם- זה ציון דרך גם עבורם, בד"כ, רוב האורחים הם שלהם (למשל אצלי אולי 10% מהמוזמנים הם שלי), הם גם לחוצים, מתרגשים והכל... וחשוב להבין גם את זה. אני באמת ובתמים חושבת (ואני לא מכירה את הנפשות הפועלות אז אולי אני טועה) שאם תנהלי איתם שיחה כנה על הרצונות שלך למול שלהם, ותוכלו להיפגש איפשהו באמצע (ולא חייב 50%... את יכולה לתת רק קצת ולקבל הרבה בתמורה) כולם יהיו הרבה יותר מרוצים!
אני החלטתי, במקרה שלי, שזה האירוע שלי בעיקר, אבל גם של כולם, אז אני מתייצעת, אפילו אם לפעמים כבר החלטתי, אני משתפת כמה שיותר, וזה באמת מוריד המון לחץ. המשפחה שלו יכולה גם לעזור- זה הכל עניין של גישה...
אני מקווה שלא סתם חפרתי ועצבנתי אותך עוד יותר כי המטרה הייתה באמת להציע כיוון חשיבה שאולי יקל עלייך.
והמון מזל טוב, אושר ובריאות לך ולבן זוגך :)
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
21/04/2012 19:13:22
התחושה היא שאין באמת עם מי לדבר: הם עולים חדשים יחסית ולמרות שמדברים ומבינים עברית הם לא חשים נוחים בה . יכול להיות שהם כך גם בשפת המ'קור אך תחושה היא שמה שהם אומרים לו הם לא ואמרים לי. הם גם מסורתיים ואני כלל לא. בקיצור התחושה היא שאנו מדברים בשתי שפות שונות וכי אין אמצע...
אולי הטעות היא שלי: אני מנסה להגיע לאמצע מלכתחילה כדי למנוע ריבים ומוצאת את עצמי בסוף בצד השני לחלוטין...
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
... ayala89
21/04/2012 19:18:18
אם יש מחסום שפה, את יכולה לבקש מבן זוגך לתרגם את מה שאת אומרת ולהפך- זה אולי לא כ"כ נוח אבל לפחות ככה כל המידע יועבר כמו שצריך, או לחלופין, לכתוב מכתב ולבקש ממנו לתרגם עבורך.
עולים חדשים הרבה פעמים מתקשים לוותר על הרצונות שלהם, ויש באמת הבדלי תרבויות ובן זוגך צריך לסייע לך לתקשר איתם אם יש קושי כי אתם זוג וצריכים להתמודד עם דברים ביחד.
אני יכולה להגיד לך שלהסתדר עם החמות זה דבר ענק ולפעמים קשה מאוד, והדרך הכי טובה, לדעתי, זה פשוט לתקשר. גם אם קשה.
אני לא אומרת שתלכי ללמוד את השפה, כי זה סופר קשה ולוקח זמן ומיותר אבל תנסי להיעזר במשאבים שיש לך...
אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב ובאמת שבסופו של דבר תקבלי חתונה שתהי הכי מרוצה ממנה- גם אם זה לא אחד לאחד מה שתכננת, ותנסי לזכור מה באמת חשוב, שזה לא החתונה עצמה אלא הנישואין :)
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
שניון מישמיש
21/04/2012 22:32:35
אני לא באמת יודעת מה הדברים שקורים ומי צודק או לא, אבל נשמע קצת שאת מתפשרת יותר מהם. אולי את צריכה לקחת צעד אחורה ולא לשתף אותם בכל דבר. סגרתם עיצוב? פשוט אל תספרו להם, תספרו להם עוד חודש. למרות שאם אתם בשלב ההזמנות כנראה שהחתונה קרובה וה"התבכיינות" היא על דברים שכבר קרו. אבל אולי השיעור הזה ילמד אותך איך להתנהג ולהתיחס אליהם במהלך החיים.
מחסום השפה מרגיז, גם המשפחה של בן זוגי מדברת בשפה אחרת, עם השנים אני מבינה מילים ולפעמים אני יודעת שמדברים עלי ואף אחד לא מתרגם לי. אם את צריכה תקחי מרחק, תתעלמי ממה שעושה לך רע, את לא חייבת להיות חברה של ההורים שלו ולא חייבת לשתף אותם בכ דבר שאת עושה, ואם צריך שקר לבן (עוד לא סגרנו עיצוב) כדי למנוע כעס וריבים, זה בסדר.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
תודה שניון
22/04/2012 00:01:34
אני שמחה לשמוע שיש מישהי שגם עוברת זאת.
הפיתרון של להגיד לא סגרנו הוא הבעיה: הם באמת מצפים שנתייעץ על כל דבר וברגע שעשינו משהו בעצמו, כמו ההזמנות. הם מ]פילים את העניין.
את מבינה שאני עכשיו משלמת 250 ש"ח להזמנות חדשות?
שברגע שאמרנו שרוצים חתונה קטנה הם הזמינו רק 170 איש?
והחבר מנסה לפשר אבל זה לא קל לו להיות באמצע. והוא לא כמוני הוא רגיל מאוד לעשות מה שההורים רוצים.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
21/04/2012 23:59:11
אני מרגישה מודרת. שבסופו של דבר חלטות מתקבלות מאחורי הגב או מעל הראש שלי.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
22/04/2012 00:02:56
זאת רוב הבעיה. הפסיק להיות לי אכפת. אני נכסנת למצב של אדישות ורצון לעזוב הכל וללכת.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
22/04/2012 07:16:54
בעיקר שההורים מתערבים ואפילו יותר כשהחמים מתערבים. כי עם ההורים שלנו יותר קל לדבר ולתקשר.
אין מה להגיד לך שישפר את המצב. אבל תדעי שאת לא לבד וזאת בעיה נפוצה ביותר.
כל הכבוד לך על אורך הרוח. אין ספק שבחיים האמיתיים המעורבות שלהם לא תהיה אינטנסיבית כמו עכשיו. חתום. אולי הם יציקו קצת בקשר לילדים....חחחח.
אבל באמת. תמשיכי במה שאת עושה. לפעמים מתפשרת...לפעמים מתרגזת לפעמים עייפה. רק תנסי להבין את עצמך כמה שיותר ואם להתייעץ איתם אז להביא להם כמה בחירות שאת כולם את אוהבת.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
22/04/2012 11:17:02
ומקווה שאת צודקת לגבי העתיד
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
הודעה חדשה הודעה ראשית תגובה הודעת מנהל פורום קובץ מצורף