כן קיבלנו. הם נורא עמוסים עכשיו אז זה לוקח להם
17/04/2012 10:39:36
17/04/2012 10:43:23
17/04/2012 14:12:19
17/04/2012 15:21:40
17/04/2012 11:00:01
17/04/2012 11:01:38
החלקת על בננה??? לכי תעשי חיים, תעשי צבא, תסעי לחו"ל, תראי עולם! לאן את ממהרת???
ולא גורמים לו להתחתן! זה אמור לבוא מתוך הבנה ורצון לחיות את כל החיים שלכם ביחד!
אחותי בת 22, יש לה חבר כמעט שנתיים והם אפילו לא חושבים לכיוון הזה, כי שניהם רוצים ללכת ללמוד.
תעשי משהו משמעותי אחר בחיים שלך ורק אחרי זה תחזרי... נראה לי שאת עדיין מתבשלת.
ולא גורמים לו להתחתן! זה אמור לבוא מתוך הבנה ורצון לחיות את כל החיים שלכם ביחד!
אחותי בת 22, יש לה חבר כמעט שנתיים והם אפילו לא חושבים לכיוון הזה, כי שניהם רוצים ללכת ללמוד.
תעשי משהו משמעותי אחר בחיים שלך ורק אחרי זה תחזרי... נראה לי שאת עדיין מתבשלת.
17/04/2012 11:26:38
17/04/2012 11:35:33
גם אני הכרתי את בעלי כשהייתי בערך בגילך (18.5) וחיכינו כמעט עשר שנים עם החתונה. אם זה זה וזה לכל החיים אז אין לך למה למהר ואם זה לא זה ורק קשר זמני שיחלוף אז את באמת רוצה למצוא את עצמך גרושה (בדרגש על הליך גירושין ובתי משפט) בגיל 24???
ובקשר להורים, תגידי להם שאת צעירה מידי ואת לא מתכוונת לעשות צעד כל כך משמעותי.
אגב, לפי ההודעות שכתבת ברור שאת עוד צעירה ולא בשלה וכל הכבוד לחבר שלך שלא נכנע ללחץ שאת מפעילה. את לא רוצה להתחתן מתוך אהבה והכרה בכך שזה לכל החיים, אלא מתוך לחץ שמפעילה המשפחה וזה אסון!!
ובקשר להורים, תגידי להם שאת צעירה מידי ואת לא מתכוונת לעשות צעד כל כך משמעותי.
אגב, לפי ההודעות שכתבת ברור שאת עוד צעירה ולא בשלה וכל הכבוד לחבר שלך שלא נכנע ללחץ שאת מפעילה. את לא רוצה להתחתן מתוך אהבה והכרה בכך שזה לכל החיים, אלא מתוך לחץ שמפעילה המשפחה וזה אסון!!
17/04/2012 12:02:29
זה לא הפתרון!!!
גם אם קשה לך בבית של ההורים, תנסי להתמודד עם זה ולגלות הבנה כלפיהם כי את עדיין מתבגרת ולא מספיק בשלה.
תחשבי על זה שברגע שאת מתחתנת את נתונה לעצמך ואת עצמאית וצריך בגרות ובשלות כדי להתמודד עם החיים האלה של מגורים לבד, ילדים, בית לדאוג לו וגם בעל.
שניכם עוד צעירים, ואני מבינה את בן הזוג שלך שהוא לא רוצה- אף אחד מכם עדיין לא טעם את החיים! תעשי צבא או שירות לאומי כי זה יבגר אותך ויתרום לך המון, תראי עולם, תלמדי משהו ואם עד אז את והחבר שלך עוד תהיו ביחד תגיעו להסכמה משותפת שאתם רוצים להתחתן מתוך אהבה והתחושה שאתם פשוט לא יכולים אחד בלי השני ובלי שום קשר להורים..
תחזרי אלינו עוד כמה שנים...
גם אם קשה לך בבית של ההורים, תנסי להתמודד עם זה ולגלות הבנה כלפיהם כי את עדיין מתבגרת ולא מספיק בשלה.
תחשבי על זה שברגע שאת מתחתנת את נתונה לעצמך ואת עצמאית וצריך בגרות ובשלות כדי להתמודד עם החיים האלה של מגורים לבד, ילדים, בית לדאוג לו וגם בעל.
שניכם עוד צעירים, ואני מבינה את בן הזוג שלך שהוא לא רוצה- אף אחד מכם עדיין לא טעם את החיים! תעשי צבא או שירות לאומי כי זה יבגר אותך ויתרום לך המון, תראי עולם, תלמדי משהו ואם עד אז את והחבר שלך עוד תהיו ביחד תגיעו להסכמה משותפת שאתם רוצים להתחתן מתוך אהבה והתחושה שאתם פשוט לא יכולים אחד בלי השני ובלי שום קשר להורים..
תחזרי אלינו עוד כמה שנים...
17/04/2012 14:45:52
17/04/2012 11:43:08
את בת 17, את גור אדם.
למה את רוצה להתחתן בגיל שזה לא חוקי לשתות מהיין מתחת לחופה?
זה הקטע של השמלה? אל תדאגי, עוד מעט תסיימי תיכון ותוכלי ללבוש שמלה בנשף סיום.
לכי תשתי כוס שוקו ותוכלי ערגלית , תקשיבי קצת לג'סטין ביבר ותחשבי טוב טוב אם זה מה שאת רוצה לעצמך.ומה את עושה בפורום? יש בית ספר, לכי תלמדי אזרחות או משהו...
למה את רוצה להתחתן בגיל שזה לא חוקי לשתות מהיין מתחת לחופה?
זה הקטע של השמלה? אל תדאגי, עוד מעט תסיימי תיכון ותוכלי ללבוש שמלה בנשף סיום.
לכי תשתי כוס שוקו ותוכלי ערגלית , תקשיבי קצת לג'סטין ביבר ותחשבי טוב טוב אם זה מה שאת רוצה לעצמך.ומה את עושה בפורום? יש בית ספר, לכי תלמדי אזרחות או משהו...
17/04/2012 12:10:24
17/04/2012 12:13:32
הכרתי את בעלי לעתיד כשהייתי בת 18 וקצת. גם לי יש הורים שלחצו ואיימו וכו' וכו'. לא בכוונה רעה או משהו אלא פשוט כי זו ראיית העולם שלהם ולזה הם רגילים.
למרות שגם אז אהבתי אותו מאוד אני ממש שמחה שחיכינו 6 שנים עד שאנחנו מתחתנים. את עוד תתבגרי ותלמדי דברים על עצמך ועליו, ויש מצב שעוד כמה שנים עדיין תרצי להתחתן איתו, אבל אז זו כבר תהיה החלטה בוגרת ומתוך הבנה מלאה של מה כרוך בנישואים. החתונה עצמה והטבעת זה רק ההתחלה, מה שקורה לאחר מכן זה הדבר האמיתי, ואת צריכה לחשוב עם עצמך אם אתם כבר בשלים ומוכנים לכזו אחריות (איפה תגורו, איך תתפרנסו, עדיין תהיה לכם אפשרות ללמוד ולרכוש השכלה ומקצוע?!).
לדעתי חלק מתהליך ההתבגרות זה להסביר להורים ולהראות להם שאת מבינה את הבחירות שלך ואת ההשלכות שלהם ושהדבר הנכון בשבילך כרגע זה לחכות.
ועוד משהו, אי אפשר להכריח אותו להתחתן, לא עכשיו ולא בעתיד, זו החלטה שצריכה לבוא מתוך מוכנות להשלכות שלה.
אני מאחלת לך המון הצלחה ומקווה שעוד כמה שנים תסתכלי אחורה ותיהי גאה בעצמך על ההחלטות שלקחת (בלי קשר למה תחליטי לעשות).
למרות שגם אז אהבתי אותו מאוד אני ממש שמחה שחיכינו 6 שנים עד שאנחנו מתחתנים. את עוד תתבגרי ותלמדי דברים על עצמך ועליו, ויש מצב שעוד כמה שנים עדיין תרצי להתחתן איתו, אבל אז זו כבר תהיה החלטה בוגרת ומתוך הבנה מלאה של מה כרוך בנישואים. החתונה עצמה והטבעת זה רק ההתחלה, מה שקורה לאחר מכן זה הדבר האמיתי, ואת צריכה לחשוב עם עצמך אם אתם כבר בשלים ומוכנים לכזו אחריות (איפה תגורו, איך תתפרנסו, עדיין תהיה לכם אפשרות ללמוד ולרכוש השכלה ומקצוע?!).
לדעתי חלק מתהליך ההתבגרות זה להסביר להורים ולהראות להם שאת מבינה את הבחירות שלך ואת ההשלכות שלהם ושהדבר הנכון בשבילך כרגע זה לחכות.
ועוד משהו, אי אפשר להכריח אותו להתחתן, לא עכשיו ולא בעתיד, זו החלטה שצריכה לבוא מתוך מוכנות להשלכות שלה.
אני מאחלת לך המון הצלחה ומקווה שעוד כמה שנים תסתכלי אחורה ותיהי גאה בעצמך על ההחלטות שלקחת (בלי קשר למה תחליטי לעשות).
17/04/2012 12:33:49
17/04/2012 12:50:14
17/04/2012 13:21:49
הודעה חדשה
הודעה ראשית
תגובה
הודעת מנהל פורום
קובץ מצורף








