›    ›  חלילה אני לא שופטת

חלילה אני לא שופטת

הוסף הודעה חיפוש בפורום כללי הפורום התחבר / הרשם
סגור
חיפוש בפורום
כל המילים
כל המילים
לפחות מילה אחת
ביטוי מדוייק
שבוע אחרון
שבוע אחרון
חודש אחרון
חודשיים אחרונים
שנה אחרונה
מחבר
נושא
גוף ההודעה
חפש
29/02/2012 13:11:24
זה לא שאני שונאת או סובלת התעללות מהם. הם אנשים נחמדים. אבל כמו שאני לא אתחבר בקלות עם כל אדם אקראי בגילי איך אני אמורה להתחבר לאדם בגיל הורי?

זה הסיפור. בן זוגי לא מחובר למשפחתו בכלל. אין ארוחות שישי, אין ארוחות חג. מפגשים ביננו להורים שלו הם במסעדות פועלים, או מסעדות רומניות למניהם. עזבו שאני לא סובלת את האוכל...המפגש כבד! אין על מה לדבר. אבא שלו מאופק ושותק ואמא שלו מברברת בלי סוף על שני הנכדים שלה.... וגם בן זוגי לא נהנה.

אני מאוד מחוברת למשפחה שלי. אצלנו יש ארוחות שישי ובפעם היחידה שבן זוגי חווה ליל סדר היה עם המשפחה שלי. יש אחים אחיות, בני דודים...עוד אנשים בגילנו. זה נעים זה קליל.

לפעמים אני חושבת שזה מתפקידי לנסות לחבר בין בן זוגי למשפחתו, ולפעמים אני אומרת.." אני גם לא נהנית...אז למה לדחוף" הבעיה שאמא שלו זקוקה לחום הזה ולמשפחה . אני רואה אותה מתרגשת מהמפגשים הבודדים שיש לנו, אני רואה איך היא מנסה בחוסר הצלחה להושיט יד וליצור קשר, אני מרחמת עליה. שזה דבר נוראי להגיד.

מה עושים?
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
סיגל maya1806
29/02/2012 13:26:11
מה עם לנסות לארגן מפגשד של הצד שלך והצד שלו יחד? לפעמים הקרח נשבר דווקא כשיש הרבה אנשים והאוירה פחות מחייבת...
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 13:39:43
יש לו אח ואחות. האח הקטן רב עם כולם חוץ ממנו. והוא לא בקשר עם האחות הגדולה. הגדולה גרה אצלם עם הילד ובן זוגי לא סובל את בעלה. אני מעדיפה מפגש משפחתי לפחות עם האח. כי הוא אחלה בן אדם. אבל בן זוגי מסרב כל פעם.

והאמת שמפגש בין הורים של בן זוגי להורי...לא בא לי כל כך כי ההורים שלו מפדחים אותי קצת. אמא שלו לא מפסיקה לקשקש על שטויות והשיחה מאלצת ומביכה. אבא שלו שותק כל הזמן.

אני חשובת שאני עונה לעצמי בזה שמדי פעם ניתן זמן להורים שלו... כי אין ברירה. לא תהיה בזה הנאה אבל אני מעדיפה שאנשים נוספים לא יסבלו, כמו הוריו האחים שלי.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 14:19:38
כמה שאני מכירה את המצב הזה...
זה פחות או יותר מה שהולך אצלנו.
אבא שלו שקט בצורה פנומנאלית... ואמא שלו- בדיוק ההיפך. לא שותקת לשנייה!!!
שלא תביני אותי לא נכון. המשפחה שלו מאוד חמה. גם המשפחה שלי! בגלל שאנחנו פורום מצומצם משני הצדדים חשוב לנו מאוד לשמור על קשר אחד עם השני.
העניין הוא שאח שלו לרוב בא לי מקולקל :-) (כמו שאומרת יאנה מהאח הגדול). כל פעם יש לו יציאה אחרת שמעצבנת אותי בטירוף! גם אישתו לא ממש מקלה על העניין (ועוד לאור העובדה שהיא קטנה ממנו ב 14 שנים... וממני ב 3 שנים...) ולפעמים זה מרגיש כאילו אני מדברת עם ילדים קטנים.
הפתרון האולטימטיבי... הפגשנו את שני המשפחות. היה חיבור נפלא! חגגנו ביחד את חג סוכות אצלנו בבית (הזמנו אלינו את שתי המשפחות...) וזו הייתה הפעם הראשונה שהמשפחה שלו חגגה את החג הזה. לגבי פסח- אנחנו עדיין מתלבטים אם לארח או להתארח... כי אני יודעת שאם לא נעשה את זה אצלנו- ההורים שלו יחגגו עם זוג חברים שלהם ולא עם המשפחה כמו שצריך להיות באמת.
תנסי לחשוב באמת איך את מפגישה את שתי המשפחות, כי להפגיש ביניהם רק בחתונה...זה לא רעיון טוב.
אחרי הכל- את לא מתחתנת רק איתו..
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 14:08:31
גם לי היה מצב דומה עם בעלי. המשפחה לא ממש תפקדה כמשפחה, בניגוד למה שאני גדלתי עליו.
בהתחלה דחפתי אותו כן להיפגש וכן לנסות, אחרי מס' פעמים הבנתי שחבל על הזמן ועל המאמץ. פשוט ניתקנו קשר, חוץ ממפגשי חובה כמו בחתונה וכד' לא היה קשר.
למזלי, אמא שלו נפטרה חצי שנה אחרי החתונה ומאז אין צורך בקשר איתם.
אנחנו נהנים עם המשפחה שלי וזהו.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 14:25:15
נשמע ממש לא טוב!!! לא ככה אומרים על מי שהביאה את אהובך לעולם ובזכותה הוא מי שהוא.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 14:27:43
אבל בתכל׳ס זה לא יפה, אני גם לא הכי ״מתה״ בעולם על חמותי והיא לא עוזרת לי בכלום למרות שהיא יודעת.
אבל חס וחלילה שאני יגיד את זה עלייה!!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 15:50:59
ואמרתי לה שכשהיא שמחה שאמא שלו מתה היא גם שמחה שהוא חווה צער, אבלות וקשיים. איך אפשר לאחל למישהו שאנחנו אוהבים לחוות את הקשיים האלו?

אני מקווה שההורים של בעלי יאריכו ימים ב"ה, כי אני יודעת שבעלי מאד קשור אליהם ושאם חס וחלילה יקרה להם משהו - זה יהיה שברון לב עצום עבורו. אני לא מסוגלת לדמיין אפילו משהו כזה קורה לו!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 17:09:28
האישה הייתה נוראית ! כל החיים הוא סבל ממנה והוא בעצמו לא ממש הזיל דמעה כשהיא מתה.
נכון שמהצד זה נראה הזוי, אבל זאת המציאות. יש אמהות חארות, והיא הייתה אחת כזאת.
לראייה, הבן אדם מאושר יותר מאז שהיא מתה
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 17:13:38
את בעלך. מעולם לא הייתי בנעליו.

פשוט יש לי חברה שלא הכירה את אמא של בעלה, אבל אמרה שהיא שמחה שהיא מתה בגלל שככה אין לה חמות לדאוג בקשר אליה.
אני הזדעזעתי מזה שהיא יכולה לדבר ככה ויכולה לאחל לבן זוגה לחיות בצער על זה שאין לו אמא מגיל צעיר.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 15:04:14
אבל בכל מקרה,
אני חושבת שברגע שמתחתנים הופכים למשפחה, ומקבלים גם את הצד השני כסוג של משפחה, ואני גדלתי בצורה כזאת שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב. אין לי ספק שההורים שלו שמחים שאתם באים ושזה עושה להם טוב בלב. תתעלמי מהאח, פשוט תתעלמי, את זה אגב אני מכירה מעולה וגם מתעלמת. בקיצור, גם אם לא הכי יכף לך ללכת לשם. אני חושבת שאיפשהו זה יעשה טוב לבעלך.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
29/02/2012 17:15:53
למשל במשפחה של בן זוגי כל פעם שמגיעים זה נשיקות וחיבוקים ואצלנו זה שלום רגיל.
בהתחלה זה היה מאוד מוזר לי שמחבקים ומנשקים אותי בלי שהם מכירים אותי בכלל, היום כעבור כמעט שנתיים זה ממש נחמד אפילו חבל לי שאין לי את זה במשפחה שלי.
אני חושבת שהתפקיד שלך על הפלאנטה הוא לא לאחד בין המשפחות או לקרב ולחזק את הקשר של המשפחה שלו.
בן זוגך הוא ילד גדול וחי עם ההחלטות שלו יום יום.
אם הוא לא רואה צורך להתקרב יותר למשפחה שלו ואת לא מתה עליהם מראש אין צורך שתחפי על מישהו את חיזוק הקשר.
בסוף זה סתם יגרום לך צער וכעסים.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
הודעה חדשה הודעה ראשית תגובה הודעת מנהל פורום קובץ מצורף