›    ›  באמת דילמה קשה

באמת דילמה קשה

הוסף הודעה חיפוש בפורום כללי הפורום התחבר / הרשם
סגור
חיפוש בפורום
כל המילים
כל המילים
לפחות מילה אחת
ביטוי מדוייק
שבוע אחרון
שבוע אחרון
חודש אחרון
חודשיים אחרונים
שנה אחרונה
מחבר
נושא
גוף ההודעה
חפש
דילמה קשה hahatuna2012
07/02/2012 20:51:47
אז ככה, יש לי בעייה קטנה שאשמח להתייעץ איתכן...
יש לי שלושה אחים בנים קטנים ממני.
אני הבכורה והבת היחידה.
מאוד חשובה לי האחדות המשפחתית. לאחרונה עבר "חתול שחור" בין הוריי לבין אחי הקטן (בן 22) והם לא מדברים. הוא מבחינתו עזב את הבית ומחק אותם מחייו...
הוא לא רוצה לדמוע מהם ועליהם.
אותי זה מעציב מאוד, וגם אבי שאיננו בריא לוקח את זה מאוד ללב.
אני פוחדת שיקרה לו משהו.
חוץ מזה, שאני מאוד רוצה שהם יהיו כולם יחד בחתונה שלי ויהיה לי קשה אם הבעייה הזו תהיה....
אני לא יודעת מה לעשות....
למרות שיש עוד 8 חודשים, כמו שאני מכירה את אחי, הוא פרד ולא יסכים לשום פשרה..
בנות עוצו לי בבקשה!!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
07/02/2012 21:17:53
שאת מזמינה את כולם וכולם אמורים לבוא... ואם הוא אוהב אותך ומכבד אותך הוא יבוא ואם האגו שלו משתלט עליו הפסד ובעיה שלו... הוא עוד כנראה ילד - מה שבטוח הוא יתחרט על זה.
אני מבינה שזה כואב אבל אל תיקחי ללב תשתדלי לא לחשוב על זה אני לא מאמינה שהוא לא יבוא הוא עדיין אחיך ואתם עדין בקשר.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
07/02/2012 21:28:36
אבל האווירה תהיה עכורה.
זה מתחיל ומגמר בחברה שלו, והם לא רוצים אותה והיא לא רוצה אותם, הוא לא ירצה להצטלם או כל דבר שעושים אותם...
הוא גם מוחק מחייו את כל מי שמנסה לפייס ביניהם מהמשפחה, למשל את אחי האמצעי ואת דוד שלי וכל מיני.
הוא כל כך עקשן!!!! מצד שני גם הוריי עקשנים!!!
אוף ,קשה להיות המבוגר האחראי בבית
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
07/02/2012 22:06:26
בין סבתא שלי ודודה ( הבת הגדולה שלה) הם לא מדברות כבר 13 שנה. וכשאמא שלי אמרה לסבתא שדודה באה, סבתא ענתה ״ אני אשבור לה צלחת על הראש״ חחחחחח אותי זה מצחיק כי זה נמשך כל כך הרבה זמן ופשוט לומדים להסתדר. כמובן שאני לא מאחלת מצב כזה לאף אחד ומקווה שאצלכם במשפחה זה יסתדר.
הפתרון שמצאנו זה להושיב את סבתא שלי עם סבתא של בן זוגי ( היא אחד שחופרת) כך הם יסתדרו
את יכולה גם להפריד את אח שלך לקצה שני של אולם. ושכל אחד ישמח איתך ובשבילך בנפרד. לפחות בינתיים
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
07/02/2012 23:04:17
בכל אופן, אם היא לא תבוא הוא גם לא יבוא, ואני לא יודעת מה לעשות....
אפילו חשבתי לנסות בעצמי לפייס בין שני הצדדים אבל זה גוזל ממני אנרגיות וכוחות שאין לי!!!!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
07/02/2012 23:19:20
8 חודשים זה המון המון זמן..
הכל יכול לקרות.
יכול להיות שהם יפרדו.. יכול להיות שהוא יקבל קצת שכל :)
יכול להיות שההורים יחליטו להיות פחות קשים איתו, כי הוא רק בן 22... והם לא מחליטים החלטות לכל החיים..
תני לזה כמה חודשים, ואם את רואה שאין התקדמות, תקחי את שני הצדדים לשיחה..
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
08/02/2012 07:42:15
היה לי קשר 3 שנים. אמא שלי שנאה אותו שנאת מוות!!! היא לא הייתה מוכנה שהוא ייכנס אליה הביתה. לא דיברתי איתה חצי שנה שלמה!
אחרי חצי שנה הייתה לנו פרידה ראשונה... אמא שלי כ"כ שמחה, שאין לך בכלל מושג כמה!
חודש אחרי הפרידה הזו חזרנו להיות ביחד... אבל מבלי שאמא שלי תדע (מה גם שהוא עבר לאילת ופעם בשבועיים הייתי אצלו). שנה אחרי זה גיליתי את הפרצוף האמיתי שלו... זה שאמא שלי גילתה שבוע אחרי שהיא ראתה אותו ונפרדנו סופית (כמובן, לא לפני שהוא הציע לי נישואים ואני, עיוורת שכמותי, הסכמתי...מזל ששום דבר לא נסגר לפני הפרידה).
היום, כשאני חושבת על זה בדיעבד, לאמא יש אינטואיציות. לפעמים הן מוצדקות... לפעמים לא. זה יכול להשפיע לשתי קצוות שונים.
או שאת יושבת ומדברת איתו ומספרת לו את מה שסיפרתי לך... או שתני לזמן לעשות את שלו. כמו ששר אברהם טל:
הזמן עושה את שלו
והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים
לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו
שכל דבר בא במקומו
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
08/02/2012 07:37:29
תיראי, את יכולה לנסות לשבת ולדבר איתו ולהסביר לו בתחילת השיחה שהמטרה זה לא להימחק מחייו. וכאן יש לי שני סיפורים שכל אחד מוביל למקום אחר: מצד אחד אני רואה את דוד שלי (אח של אבא). סבא וסבתא שלי לא אהבו את החברה שלו בגלל שהיא לא הייתה מלומדת. בעיקר לא עשתה עם עצמה שום דבר חוץ מלהיות מוכרת בחנות בגדים. הם גם לא ממש טרחו להסתיר את זה ממנה ובטח שלא מההורים שלי, כי כל פעם כשהם היו באים סבתא שלי הייתה בוכה. אחרי שדוד שלי הודיע להם שהם מתחתנים נראה לי שהיא עשתה איזשהו סוויץ' בראש ואמרה שאו שהיא מקבלת את זה או שהיא מאבדת אותו. היום הם נשואים כבר 15 שנים ויש להם 3 ילדים מקסימים (אגב, הרב שלהם מחתן אותנו). יש גם את בן הדוד של אבא שלי שהיגר לארה"ב ושם, הכיר מישהי שמבוגרת ממנו ב 25 שנים (ישראלית אזרחית ארה"ב). הם התחתנו פיקטיבית כדי שהוא יוכל לקבל מסמכים רק ששנתיים מאוחר יותר הם החליטו להפוך את זה כדת וכדין. דוד של אבא בכלל לא אהב את הרעיון ועוד לאור העובדה שלא יהיו נכדים מהכיוון והוא בן יחיד. אבל אשתו אמרה "או שאנחנו זורמים איתו או שאנחנו מאבדים אותו! תחליט לבד!"
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
07/02/2012 23:44:03
מצד אחד את רוצה להתערב ולנסות לפייס אבל זה מפחיד כי אולי בסוף הוא יתנתק גם ממך... ומצד שני לא להתערב ורק להסתכל מהצד זה קשה.
אולי במצב שלך נשאר רק לחכות ולקוות שמשהו טוב יקרה ב8 חודשים האלה.

תנסי לפעול בחכמה, לנסות להכניס את הרעיונות שלך למוח של אחיך, לגרום לו להבין ולהגיע למסקנות כאחות/חברה, ולא כמישהי שרק רוצה שלום בבית.

אני מקווה שהדברים יסתדרו
ושגם אם הם לא ישלימו, שהם יוכלו להתעלם מזה לכמה שעות בערב החתונה.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
08/02/2012 08:58:21
בקיצר אני מסכימה עם daria
אין משפחה שאין ריבים!
ואגב אני אישית לא סובלת את גיסתי ואם היה אפשר כנ"ל את אחי....
אני יכולה לספר לך שלחברה מאוד טובה שלי, יש אח והוא לא "אישר" את הבעל ולכן לא הגיע לחתונה, לא משנה כמה ניסו לשכנע אותו.
אולי עוד כמה שנים הוא יתחרט אולי לא... בכל אופן את הגלגל אחורה לא ניתן להחזיר.
אני ממליצה לדבר עם האח לבדוק האם הוא מתכוון להגיע לחתונה, מקסימום תושיבי אותו בשולחן עם חברים שלך רחוק מההורים.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
הודעה חדשה הודעה ראשית תגובה הודעת מנהל פורום קובץ מצורף