›    ›  בלה בלה היקרה!!!

בלה בלה היקרה!!!

הוסף הודעה חיפוש בפורום כללי הפורום התחבר / הרשם
סגור
חיפוש בפורום
כל המילים
כל המילים
לפחות מילה אחת
ביטוי מדוייק
שבוע אחרון
שבוע אחרון
חודש אחרון
חודשיים אחרונים
שנה אחרונה
מחבר
נושא
גוף ההודעה
חפש
18/01/2012 16:51:41
יש לכן או היו לכן ספקות?
אני פתאום ממש מבולבלת, אני פתאום לא בטוחה אם אני רוצה להתחתן איתו.. האם זה נורמאלי? לכולן יש משבר כזה???

בנות כאן כותבות כמה הן מאוהבות וכמה כיף להן...
יש מישהי שלא מרגישה את זה ככה?
אני כל כך מבולבלת
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
דעתי... מורן
18/01/2012 17:10:47
אני מטורפת על בעלי לעתיד ברמות של אין עוד אהבה כזו בעולם זה חזק מהכל!!! אני לא יכולה אפילו לחשוב על להיות בלעדיו שניה. אבל לפני כחודש היה לנו ריב מכל הלחצים שבאותו הרגע התחשק לי לבטל הכל!!! עכשיו הכל רגוע עם המון שלווה ואהבה אני מתרגשת בטירוף ואני מאמינה שגם הוא אפילו שהוא לא מודה.
אם את לא אוהבת אותו ורואה אותו האבא של הילדים פשוט קומי ותלכי זה קרה לי בעבר עם האקס... ששם היה הסיפור של אמא שלו. שומדבר לא קורה סתם והכל מלמעלה ... על השאלה הזו רק את יכולה לענות לעצמך.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
עצה אורלי710
18/01/2012 17:12:13
תראי בזוגיות יש לא מעט עליות ומורדות לא הכל גן של שושנים .
עצה : לכי לחוף הים ופשוט תחשבי עם הוא הבחור שאת רואה איתו את העתיד , האם את רואה אותו אב לילדיך ... תלכי לבד בלי אף אחד !!! תחשבי טוב טוב שלא תעשי טעות אח"כ עם כל ההכנות קשה לעצור את הגלגל .... תאמיני לי !!!!!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
18/01/2012 17:26:51
אני בזוגיות חמש וחצי שנים, אנחנו נשואים חודשיים.
אני אשקר לך אם אגיד לך שלא היו לי ספקות מדי פעם לאורך הדרך. זה מסוג הדברים שאף אחד לא מספר לך.
כשהיינו צעירות, אף אחד לא אמר לנו שזוגיות זה גם קשיים, ששום דבר הוא לא שחור ולבן, שגם אחרי שמשיגים זוגיות צריך להשקיע ולתחזק. אבל זאת האמת, ולא צריך לצייר תמונה ורודה.

מה שאני כן יכולה להגיד לך, שזה הקטע האופטימי- זה שעצם זה שיש לך ספקות זה בריא! זה חלק בריא ממערכת יחסים! אם לא תטילי ספק ואם לא תשאלי את עצמך כל הזמן האם אני אוהבת אותו? האם אני רוצה להיות איתו? איך תיתני לעצמך את התשובה הנכונה?
אחת לכמה זמן אני מניחה שתרגישי ככה, תעשי את החשבון נפש שלך עם עצמך ובסוף תגיעי למסקנה.
הספקות האלו רק עוזרים, בסופו של דבר לחזק את האהבה שלנו.
תראי, אין שחור ולבן ואף אחת לא יכולה להגיד לך אם את עושה את ההחלטה הנכונה - כשחושבים על זה- ההחלטה להתחתן היא החלטה שיש בה משהו מפחיד, זה מה שנקרא Leap of Faith- את צריכה לתת אמון בעצמך ובשיקול הדעת שלך ולהרשות לעצמך לקפוץ למים!
החיים הם דינאמיים ואי אפשר אף פעם לחזות מה יהיה...
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
איזה כיף לראות בלה בלה בלה
18/01/2012 18:15:53
שלקחתן את השאלה שלי ברצינות.

אני כרגע במצב שמאוד דומה לשל דניאל, אנחנו כמעט 9 שנים ביחד
אני מבינה שאחרי 9 שנים אי אפשר יותר להיחנק מאהבה, ברור לי שאהבה כזאת יש רק בהתחלה, אבל כמו שאמרה דניאל, אנשים לא באמת מדברים על זה.
זה מאוד ירגיע אותי לדעת שלכולם זה עובר בראש, אני מאוד מקווה שזה נורמאלי, כי כמו שזה נראה לי עכשיו אני מלאה בספקות ואני לא חושבת שככה צריך להתחתן.
אני הכי רואה אותו אבא של ילדי, אנחנו מסתדרים מצוין, אבל האהבה... האהבה לא בוערת בי, אפילו ממש בדעיכה- ופה השאלות שלי, האם זו תקופה, האם זה ככה בחיי זוגיות, תקופה טובה ותקופה רעה? או שזה כבר לא זה?
והאמת, שככל שאני חושבת לבד עם עצמי אני רק מסתבכת יותר, אם אני אלך לים לבד אני אשתגע

דניאל, התגובה שלך עודדה אותי
תודה לכן
אם יש עוד מישהי שרוצה לומר שאני נורמאלית אני אשמח!

מורן... איך אמא שלהם תמיד קשורה איכשהו??מעצבן...
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
18/01/2012 18:26:53
ואם לא שומרים על האש היא דועכת.
יכול להיות שעם ההכנות לחתונה והלחץ שמסביב ומהמשפחה אתם פחות מרוכזים בלתת אחד לשני.
אני מציעה שתיקחו הפוגה מההכנות לרגע, תיסעו לטייל בסופ"ש בצפון או שתצאו למסעדה או כל בילוי זוגי אחר שאתם אוהבים- אפשר גם סתם ארוחה רומנטית בבית.
כמובן גם סקס זה תמיד טוב ויכול לשפר את היחסים ביניכם.
אני בטוחה שכל מה שהצעתי יכול רק להועיל!!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
18/01/2012 18:08:11
אני לא יודעת בני כמה אתם וכמה שנים אתם ביחד, האם רבתם ? האם אתם גרים ביחד? או שפשוט כשאת יושבת וחושבת וכנה עם עצמך על זה את חושבת?
כל זה ועוד זה שאלות שאת צריכה לענות לעצמך.

ברמת העיקרון הבן זוג שלי טוען שיש ספק אז אין ספק בכלל.. אבל אני יכולה להגיד לך שאני עם האקס שלי הייתי זמן מה והיה ברור לנו שנתחתן, למרות כל הריבים, היינו בטוחים שזה זה.
ופשוט יום אחד ישבנו עם עצמנו והיינו פשוט כנים ואמרנו שעם כל הכבוד לאהבה, בזוגיות צריך עוד הרבה דברים חוץ מזה. והחלטנו לפרק את החבילה, אחריי שכבר בחרנו אולם (אבל לא סגרנו סופית, רק בחרנו) ואחריי שכבר הודענו לכולם וכל זה.
היום בדיעבד אני מבינה כמה שהחלטה היתה סופר נבונה! אם הייתי נשארת איתו, הייתי נשארת אומללה עד לסוף ימי חיי!
אם רק חלק מהחברות שלי היו ככה כנות עם עצמן הזוגיות שלהן לא היתה נראית כמו שהיא נראית...
אני מספרת לך את הסיפור שלי לא בשביל שמחר תפרקי את החבילה, אלא שלמקרה שכן תחליטי שתדעי שיש חיים אחריי, וכן יש עוד אפשרויות רבות לאהבה.
נשיקות ובהצלחה!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
אלה בדיוק הסיפורים בלה בלה בלה
18/01/2012 18:22:10
שגורמים לי לחשוב ולהעיז, כי יש חיים אחרי... ואת עובדה לכך. ואני שמחה בשבילך שעשית את זה.
העניין הוא שנגד כל מה שההגיון הבריא אומר, הבעיה שלנו היא לא בהתנהלות, אנחנו מסתדרים מעולה, אנחנו כל היום צוחקים ונהנים, אנחנו חושבים דומה, כל הזמן אומרים שנהיה הורים טובים, שהוא אוהב איך שאני עם ילדים ואני חולה על איך שהוא עם ילדים... כאן לא הבעיה.
הבעיה היא בלב שלי
באהבה
ואני יודעת שאחרי הרבה שנים זה קורה, אבל אני לא יודעת אם זאת הסיבה שאני מעורערת עכשיו, או שכמו שכתבתי מקודם זה לא זה?
ובגלל זה אני מחפשת בנות עם "רזומה" דומה לשלי, לדעת אם גם להן זה קורה
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
18/01/2012 18:28:50
אני אשמח אם נדבר במייל
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
18/01/2012 18:29:57
היה לי את אותו הדבר ממש לא מזמן... ואני עם חבר שלי פרק זמן קרוב לשלך... פתאום ביום בהיר אחד עשיתי עם עצמי חושבים ולרגע חשבתי שאני לא מרגישה אליו אהבה... ממש נלחצתי, התבשלתי בעצמי יומיים ואז הייתי חייבת לפרוק ואמרתי לאמא שלי (אנחנו מאוד קרובות) ואמא שלי אמרה לי שזה טבעי, שזה חלק מהעניין שלפעמים יש תקופות בחיים שאנחנו נמצאים בלחץ וחרדה (ואפילו לא שמתי לב שהייתי בחרדה....הייתי ממש שאנטי באנטי...) ובתקופות אלו לעיתים יש הרגשה של "כהות חושים" כלומר, את כאילו לא מרגישה כלום, לא אש ולא אהבה שבוערת... הרגשתי ממש אדישות אליו... כאילו הכל נעלם לי... וברגע שפרקתי את זה אצלה, וברגע שהיא הרגיעה אותי ואמרה לי שזה קורה לכ-ו-ל-ם אז לאט לאט הרגש התחיל לחזור אליי (כנראה הלחץ והחרדה הרפו ממני :) )...
לפעמים, לפני חתונה יש רגעים של "רגליים קרות" אבל שתדעי לך שזה טבעי...
אני ידועה כאחת שמטורפת על החבר שלה ואם לי זה קרה, תאמיני לי, זה קורה להרבה... מציעה לך לעשות הפסקה מסידורי החתונה (אפילו קצת מהפורום...) לכמה ימים הקרובים ואז תרגישי איך לאט לאט התחושות האלו עוזבות אותך...
מקווה שעזרתי :)
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
18/01/2012 20:08:54
לפחות לאלו מאיתנו שבזוגיות כבר מספר שנים...
אני עם בן זוגי 7 שנים (ו7 שנים גם גרים יחד)
ולפני כחודשיים גם התחלתי לקבל רגליים קרוב וכל מריבה שהייתה לנו חשבתי "מה ככה זה יהיה כל החיים?" ואיזה שבוע שבועיים הייתי בהיסטריה ומחשבות על ביטול החתונה. תודה לאל זה עבר פשוט מעצמו ויש תקופות שאת יותר אוהבת ומאושרת בזוגיות ויש תקופות שפחות.אלו החיים.
כשאת בזוגיות כ"כ הרבה זמן את לא יכולה תמיד להרגיש פרפרים ואיזה התלהבות והתרגשות מטורפת כשאת רואה אותו.מה שחשוב,לדעתי,זה לאהוב את הבנאדם,לבדוק עם עצמך אם את אוהבת את איך שהוא גורם לך להרגיש ואת האופי שלו והביטחון והמשענת שהוא בחייך.
אל תחשבי על זה יותר מדי את סתם תלחיצי את עצמך יותר.. חכי קצת עם הפרנויה,עזבי את סידורי החתונה ודברי איתנו שבוע הבא ספרי לנו מה קורה.. לדעתי זה "רגליים קרות" וזה הכל.אבל חשוב להיות נאמנה לעצמך ולהקשיב לתחושות שלך.קחי את הזמן לעצמך ומקווה שהכל יסתדר לטובה!!
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
איזה מדהימות אתן בלה בלה בלה
18/01/2012 20:31:07
אתן אפילו לא מבינות כמה טוב התגובות שלכן עושות לי.

אני אקשיב לעצתכן, אנסה להירגע, אני באמת קצת בחרדה, אולי זה מה שעשה את הסלט בראש.
תודה רבה!!
אני אעדכן
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
19/01/2012 04:24:19
חששות וחרדות הן חלק בלתי נפרד מהאישיות.. ואני לא חושבת שיש מישהו/י שלא חווה זאת בזוגיות לפעמיים.
9 שנים זה בהחלט קשר ארוך וטבעי שהשגרה תופסת את מקום הרומנטיקה וההתרגשות של ההתחלה.
אני אשתף אותך במשבר דומה שעברתי.
אני וארוסי 3 שנים יחד והתארסנו בהודו (באמצע טיול ארוך של 8 חודשים). כשחזרנו ארצה והתחלנו לדבר על תאריך לחתונה פתאום נתקפתי חרדות. הרגשתי רדומה רגשית ופחדתי שאני עושה טעות... פתאום המחשבה על "לנצח" הלחיצה אותי.
אחרי כמה ימים שהמחשבות לא עזבו אותי פתחתי את הכל מול בן זוגי (בבכי מר כמובן). הרגשתי שאני מתפוצצת באותם הימים והעדפתי לא לשתף את החברות או המשפחה כי זה משהו מאוד אינטימי.
חששתי מהתגובה שלו ושהוא יעלב.. ואני חייבת להודות שהוא מאוד הפתיע אותי. הוא היה רגוע ורגיש ואמר לי שהוא מקבל את זה ורוצה שאני יהיה מאושרת. שנראה לו שזה בגלל המשבר של החזרה ארצה עם כל הלחצים ושנחכה עם ההכנות לחתונה עד שאני יהיה שלמה. ישר שאלתי "ואם אני לא יהיה שלמה ולא נתחתן".. הוא אמר אני לא רוצה לחשוב על זה כרגע... נחצה את הגשר כשנגיע אליו.
לקחתי לי את הזמן ולאט לאט החרדות ירדו והרגשות עלו והחלטתי
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
המשך bili
19/01/2012 04:34:49
שהוא הגבר שלי, ואני רוצה להקים איתו משפחה. זה לקח לי חודש.. וזו הייתה החלטה טובה לדבר איתו ולבדוק עם עצמי מה אני רוצה.
סיפרתי על זה לחברות שלי, כולן הבינו אותי (הנשואות יותר). וחברה טובה שלי עו"ד אמרה- מתחתנים מאהבה ומקווים לטוב ביותר. אבל אם זה לא עובד.. תמיד יש אופציה להיפרד..
לא חלילה שאני מעודדת גירושים (אם כי אי אפשר להתעלם מהאחוז המטורף).. אבל החיים מלאים הפתעות ואין לדעת מה יהיה מחר. לפעמיים צריך ללכת לפי האינסטינקטים שלנו ולהעיז! במקרה הטוב זה יהיה מושלם ואם לא זה גם לא סוף העולם..
אגב- חברה קרובה שלי סיימה מערכת יחסים של 9 שנים לפני שנתיים. הסיבה: היא הפסיקה להרגיש/להתלהב/להיות מאוהבת... זו הייתה החלטה מאוד קשה, וזה לקח המון זמן.. אבל היום בראייה לאחור היא לא מצטערת על זה ואומרת בלב שלם שגם אם הם היו מתחתנים אין לה ספק שזה היה נגמר בגירושים... היא לא הייתה מאושרת ולקח לה המון זמן להבין את זה.
חברה נוספת התחתנה אחרי 10 שנות חברות למרות שלא הייתה שלמה עם זה. היא אמרה לפני החתונה "אם היום הייתי נפגשת איתו בחיים לא הייתי יוצאת איתו"
והיום, אחרי 4 שנים היא לא מפסיקה לבגוד בו..
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
בילי בלה בלה בלה
19/01/2012 16:43:26
כל כך קיוויתי שתתני בסוף דוגמא של חברה שהרבה זמן עם בן הזוג שלה, היתה מעורערת ושהיום היא מאושרת!
די שברו אותי הדוגמאות האחרונות שנתת, אני מפחדת לגמור ככה גם.



תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
19/01/2012 17:23:32
אחותי ובעלה :)
היו יחד 7 שנים לפני החתונה. אהבה ענקית וראשונה עבורו (לה היה חבר לפניו).
הם נשואים היום פלוס ילד מתוק.

יש סיפורים עם סוף טוב ויש עם פחות.. ככה זה בחיים! אין ביטוח לכלום..
קחי את הזמן להגיע להחלטות מה טוב לך ומה מתאים לך. הכי חשוב שתיהיה שלמה עם ההחלטה שלך ומאושרת :)

תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
19/01/2012 06:47:56
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
19/01/2012 13:37:01
תנסי לחשוב על העבר, על הקשר שלכם שהיה עד הרגע שהחלטתם להתחתן, כמה כיף זה היה? כל החוויות שעברתם יחד. החתונה היא פרט מעבר אבל הקשר נשאר כמו שהוא היה, אם הוא היה טוב, אז זה בסדר תמיד יש ספקות בכל דבר שתעשי ותבחרי. לנו כבני אדם יש לנו ספקות שאנו בוחרים דברים, קשה לנו להיות החלטיים.
יש פחדים לכל אחת יש, גם לבחורה הכי החלטית שיש, אז תנסי להתמקד במה שאתם ובמה שהיה לכם עד כה.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
אני די נאחזת כרגע בלה בלה בלה
19/01/2012 16:46:41
במה שהיה לנו עד עכשיו
והאמת שכבר היה לנו פעם משבר בקשר, וזה עבר.

אני מרגישה שאיתו יהיו לי חיים טובים, כי אנחנו טובים אחד לשניה, אבל לא תהיה שם אהבה מטורפת. זה היה רק בהתחלה.
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
20/01/2012 19:03:40
אני במרץ יהיה 6 שנים עם הארוס שלי.. יש לומר שלא גרנו כמעט ביחד למעט כמה חודשים. מבחינתי אהבה מטורפת שאני מחכה לראות אותו.. אני כל הזמן דואגת לו ופשוט לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו. מסיבות שלא תלויות בנו כרגע אנחנו לא גרים ביחד וזה מאוד קשה לי בלשון המעטה.. מה היה קורה אם הוא לא היה בחיים שלך? כמה הוא היה חסר לך? יכול מאוד להיות שאת מצפה למשהו שאחרי מספר שנים פשוט לא יהיה אפשרי שיקרה. אני לא מתייפה לכבודו כמו בהתחלה והרבה יותר חופשיה מולו אבל זה טבעי.. היו לכם פרידות במהלך החברות? אם כן, איך הרגשת? חזרתם מכוח ההרגל או מתוך אהבה? ציפית להצעה? האם תמיד ידעת שהוא הגבר שהכי מתאים לך? אני חושבת שעם כל אחד אחרי 9 שנים ביחד יש ירידה באהבה אבל מה שחשוב זה החברות ביניכם וכמה שאתם באותו ראש ביחד.. לדעתי הפכים לא מסתדרים אלא זה רק גורם לריבים.. אני בטוחה שבסוף את תגיעי למסקנה הנכונה אם תבחרי שלא להשתיק את החששות שלך ותתמודדי מולן..
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
21/01/2012 12:34:12
סליחה שלא עניתי באותו יום.
ההרגשה הזאת שיהיו לך חיים טובים אתו, היא טובה היא מעידה על אופי הקשר שלכם. ואם מה שהיה לכם עד עכשיו הוא טוב, אז הכל בסדר. בהתחלה יש אי הכרות ומגלים אחד את השני אז הסקרנות היא הרבה יותר גדולה וזה בסדר אבל הקשר גדל ומתפתח ואתם למדים להכיר. אני חושבת שמה שקורה לך זה פחד טבעי מלעשות שינוי חדש בחיים, ואם טוב לכם בזוגיות אז הכל בסדר. תקבלי את הפחד הזה ואם הזמן הוא יעלם לך :). למדתי 5 שנים פסיכולוגיה והמשפט שתמיד מוביל אותי הוא שראש החוג אמרה לי "לפחד זה טבעי, ואם לא מפחדים בכלל זה מוזר, אבל הכי חשוב לא לתת לפחד להקפיא אותך".
תגובה
 שתף בפייסבוק טוויטר
הוספת תגובה
שם
כתובת מייל
הצג
 
אני רוצה לקבל תגובות לתיבת המייל שלי
נושא
תוכן הודעה
צרף/י קישור
 
* לחיצה על כפתור שלח מאשרת שקראתי את כללי הפורום
 
 
שלח
הודעה חדשה הודעה ראשית תגובה הודעת מנהל פורום קובץ מצורף