זה דברים שאני יודעת-
12/05/2011 01:04:11
זה כבר ממש ממש קרוב, ואני די אדישה וזה כל כך מוזר כי אני כזאת בחורה נוירוטית... ממש משונה.
מה שכן מלחיץ אותי זה שההורים של החצי לא בארץ, הוא עלה לבד, ועוד לא פגשתי אותם. הם באים עוד חודש, לא מדברים מילה עברית, אבא לא מדבר אפילו אנגלית חוץ מזה שפעמיים הוא ראה אותי בסקייפ ואמר- ורי גוד, ביוטיפול אקסלנט, אני לא ממש מכירה אותם וחוששת ממש מהמפגש איתם.
אני בחרדות קשות וכאילו אני צריכה להוכיח את עצמי... זה אבסורד... החצי שלי חי לבד בארץ כבר מגיל 15 בתכלס המשפחה שלי היא יותר משפחתית כלפיו מאשר המשפחה שלו, כולם אצלי מאוד מקבלי אותו ופשוט מתים עליו אפילו שהוא לא יהודי! ובסופו של דבר אני זו שמרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי... מגוחך לא?
מה שכן מלחיץ אותי זה שההורים של החצי לא בארץ, הוא עלה לבד, ועוד לא פגשתי אותם. הם באים עוד חודש, לא מדברים מילה עברית, אבא לא מדבר אפילו אנגלית חוץ מזה שפעמיים הוא ראה אותי בסקייפ ואמר- ורי גוד, ביוטיפול אקסלנט, אני לא ממש מכירה אותם וחוששת ממש מהמפגש איתם.
אני בחרדות קשות וכאילו אני צריכה להוכיח את עצמי... זה אבסורד... החצי שלי חי לבד בארץ כבר מגיל 15 בתכלס המשפחה שלי היא יותר משפחתית כלפיו מאשר המשפחה שלו, כולם אצלי מאוד מקבלי אותו ופשוט מתים עליו אפילו שהוא לא יהודי! ובסופו של דבר אני זו שמרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי... מגוחך לא?
12/05/2011 09:34:32
12/05/2011 11:26:59
12/05/2011 11:58:13
תהיי עצמך, וגם במקרה הכי גרוע, ולא תסתדרי איתם, כמו שמורן אמרה, הם אוטוטו חוזרים לחו"ל... בסופו של דבר את מתחתנת עם הבן שלהם, וזו לא החלטה שלהם. לדעתי, אם הם באים במיוחד לחתונה הם לא יבזבזו את הזמן שאמור להיות החשוב ביותר עבור בנם בביקורת או מריבות. הלוואי ותסתדרו מצויין, אבל מתוך ניסיון (האבא של בעלי לעתיד לא ממש מת עליי...) גם אם זה לא המקרה, לא נורא, צריך לא להתייחס ולהישאר בגישה חיובית, ולא לתת לזה להרוס לכם. תהיי גאה במי שאת, ונחושה בדעתך להנות מהחתונה והחיים המשותפים עם בעלך לעתיד.
12/05/2011 12:03:11
הודעה חדשה
הודעה ראשית
תגובה
הודעת מנהל פורום
קובץ מצורף








