חתונה שמבטיחה ומקיימת

בזמן שעבור רובנו אירוע ירוק הוא בגדר חלום שיוכל להתקיים "יום אחד כשהמצב ישתנה", עמיעד לפידות ורעייתו רינת נישאו זה לזו כבר ב-2002 בחתונה ירוקה. החתונה התקיימה בכרם הזיתים האורגני של עמיעד, באור יום כדי לחסוך בחשמל לתאורה ועם להקה חיה במקום די. ג'יי כדי לחסוך בחשמל להגברה. במקום לשבור כוס הם נטעו עץ.

 

עמיעד הוא המייסד והמנהל של עמותת ארץ כרמל שמטרתה לקדם מודלים של קיימות. הכוונה ליצור מודלים של מחייה ופרנסה שלא יפגעו ביכולתם של הדורות האים להתקיים על כדור הארץ הזה, כאלה שיצמצמו את הפגיעה במערכות אקולוגיות. הקיימות מיושמת דרך בנייה ירוקה, טיפול באשפה, מיחזור, חינוך ועוד. ומה לגבי אירועים, האם אפשר בכלל לקיים אירוע ידידותי לסביבה?

"אפשר לעשות אותו הרבה פחות מזיק," עמיעד אומר. "במערכת אקולוגית כל פרט מקבל משהו ונותן משהו. בחתונה אקולוגית, מעבר לזה שהאשפה שכל אורח מייצר מופרדת, האורח גם יכול לטעת עץ, או שהמארגן דואג שיינטעו עצים לפחות כמספר האורחים. בכך מפצים על טביעת הרגל האקולוגית של האורחים בחתונה."

קבלה ונתינה
אחד העקרונות שמנחים את עמיעד הוא הקבלה והנתינה שמתקיימות במערכת אקולוגית, דבר שניתן לתרגום לשפת המעשים. אבל הוא מונחה גם על ידי עקרון רוחני יותר, שמטעין את החתונה במשמעות נוספת: "זה אירוע שמסמל התחברות, יצירה של משפחה, יצירה של משהו חדש, ערכים שאני רוצה לחיות לפיהם." החשיבה על העתיד, על המשך השושלת, על הדור הבא, היא חיבור טבעי לשמירה על הסביבה.

 

עמיעד מודע לכך שאנחנו לא חיים באוטופיה. "אנחנו צריכים לעשות בחירות שהציבור יוכל לעמוד בהן, אי אפשר לקחת אחריות על כל העולם, יש דברים שצריך להשלים איתם, כמו עם זה שרוב האורחים יגיעו ברכב פרטי ולא בתחבורה ציבורית. אי אפשר לקחת אחריות על כל העולם."

 

במציאות הנוכחית קשה מאוד, גם לזוגות ירוקים, לארגן חתונה אקולוגית כמו החתונה של עמיעד ורינת לפידות. אין בארץ גנים ואולמות ירוקים. בכל זאת, ביקשתי מעמיעד שישרטט לי את המקום האידיאלי לאירועים כפי שהיה רוצה לראות אותו. ברשימת התכונות שלפניכם יש לא מעט דברים שאפשר לדרוש ולקבל מבעלי המקום, ויש דברים שאפשר רק לציין בפני בעל הבית שהיינו שמחים למצוא אצלו.

 

בגן החלומות האנרגיה, או חלק ממנה, יופק באופן עצמאי על ידי פאנלים סולריים או שבשבת רוח. האשפה תופרד ו-60 האחוזים שמהווה האשפה האורגנית ימוחזרו לקומפוסט, שישמש לדישון הגן ולחיפוי הקרקע. שמן טיגון משומש יועבר לייצור ביודיזל. בהכנת האוכל תינתן עדיפות למזון אורגני מייצור מקומי, אולי אפילו ירקות ופירות שיגודלו בשטח הגן. יכול כמובן להיות מדרג ברמת ה"אקולוגיות" של המזון. עודפי המזון הראויים יתרמו לעמותות. בקבוקי זכוכית ימסרו תמורת פיקדון ובקבוקי הפלסטיק יגיעו לכלובי המיחזור. המבנה יהיה כזה שמתאפיין בנוחות אקלימית, מה שיחסוך בשימוש במיזוג לקירור או חימום. תותקן במקום מערכת למיחזור מים אפורים יחד עם כל האמצעים המוכרים האחרים לחיסכון במים. בנוסף לשירותים הרגילים, יועמדו לרשות האורחים והעובדים המעוניינים בכך שירותי קומפוסט. שילוט והסברה יסייעו למבקרים המשתמשים במתקני המקום. הגינון יהיה אורגני, ללא דשנים כימיים או רעלים ועם השקיה חסכונית. הקרקע חופה בקומפוסט או גזם מרוסק, מה שתורם לחיסכון במים. הגן יציג גרף של חיסכון במים, והמקום כולו יציג גרף של חיסכון באנרגיה. העובדים יקבלו הדרכה וייהנו מתנאי העסקה הוגנים. חומרי הניקיון והתחזוקה יהיו ידידותיים לאדם ולסביבה.

 

זה נשמע כמו חלום, אבל חלק גדול מהרעיונות ניתן ליישום עוד היום וללא השקעה גדולה, לעתים ללא כל השקעה נוספת: מיחזור בקבוקים, חומרי ניקיון ידידותיים, העסקה הוגנת, קומפוסט, התקנת חסכמים, השקיה חסכונית ועוד. אם נדרוש ונתעקש מספיק, בסוף נקבל – אם לא אנחנו, אז הבאים אחרינו.

 

לעמיעד יש רעיונות נוספים שיצמצמו את טביעת הרגל האקולוגית של החתונה: הזמנות מנייר ממוחזר או באמצעות דוא"ל, ויתור על המנהג שבו הכלה מחליפה כמה מערכות לבוש במהלך הערב, צמצום מספר האורחים, או במלים אחרות: קצת פחות ראוותנות. "מעבר לחיצוניות," הוא מוסיף, "נמצא הערך של הטקס. הרוב מוכוונים לרב, אדם זר שעורך טקס שלרבים אין קשר אישי אליו. חשוב להכניס לחתונה אלמנטים אישיים של הזוג, משהו מהערכים המשותפים שהזוג מחליט עליהם, ערכים שיבוטאו בחיים המשותפים – וגם בחתונה עצמה."

צילומים: שי אלמוג, חתונה גלילית