קוקטיילים בחתונות זו כבר לא מילה גסה. אחרי שנים ארוכות בהן היה מדובר במשקה "נחות", שאיש לא העז לכלול באירוע שלו, הקוקטיילים עברו מייקאובר רציני שהחזיר להם את הסקס-אפיל שאבד במשך הזמן. והיום אפשר למצוא גם בחתונות קוקטיילים ממש שווים, שלא היו מביישים גם את הברים הכי נוצצים בתל אביב.
כשהתחתנתי לפני חצי שנה, נתקלתי בבעיה לא קטנה בהרכבת הבר לחתונה שלי. לפני האירוע שלי ביקרתי באינספור חתונות של עמיתים לעבודה, קרובי משפחה וחברים, וגיליתי נתון שלא משתנה באף חתונה: הבר. נכון, בבר אחד יפנקו קצת יותר עם בלאק לייבל, ובאחר יפתיעו בטעם חדש של ואן גוך, אבל בחתונה שלי רציתי משהו אחר. רציתי שהחברים שלי לא יפסיקו לדבר על הבר המדהים שהיה באירוע. המטרה שלי לא היתה להפיל את החבר'ה לתוך מסיבה של אלכוהול, אלא להפתיע בטעמים חדשים ובשילובים מעניינים.
טוב, יש לי וידוי קטן. זה לא שכל החתונה שלי היתה מיוחדת במינה. בהרבה מובנים היא נראתה בדיוק כמו כל חתונה ישראלית, ואני בטח שלא התעקשתי על כל מה שחדש ואופנתי. אבל שירותי הבר היו חשובים לי במיוחד, מכיוון שאני ידועה בתור חובבת אלכוהול אמיתית, וכבר שנים שאני מטפחת בר מרשים בבית שלי. ערבי אלכוהול אצלי במרפסת כבר מזמן הפכו למסורת בחבורה שלנו, כך שהחברים והמשפחה תלו ציפיות גבוהות במיוחד מאזור הבר בחתונה שלי.
ידעתי שכדי להרכיב בר טוב אני חייבת את עזרתו של מקצוען שמבין עניין בתחום. שתיים מחברותיי המליצו לי לפנות לאביתר מחנות האלכוהול שר המשקאות, וכבר בדקות הראשונות של פגישתנו הבנתי שאני יושבת מול מקצוען אמיתי, שיעזור לי למצוא את הפינה הייחודית בעולם האלכוהול, אותה אני כל כך מחפשת. בשלב די מוקדם בשיחה הבנו שנינו שהכיוון של הבר שלי הוא קוקטיילים.
הקוקטיילים בחתונות הפכו במשך השנים לסוג של "חור שחור". הם תמיד מונחים אי שם מאחורי הברמן, הכוסות בהן הם מוגשים לא ממש אטרקטיביות, צבעי המשקה אינם נראים כמו משהו שאפשר לשתות מבלי לבלות את השעות הקטנות של הלילה בצמוד לאסלת השירותים, והכי נורא – את הכוסות מעטרות מטריות נייר שנשארו שם עוד משנות השמונים, ונראה כי הצליחו לשרוד רק בברים של החתונות בישראל.
אביתר ואני החלטנו לעשות כבוד לקוקטיילים. המשימה הראשונה שלנו הייתה להעביר אותם אל הפרונט, וכך לרתק ולעניין את האורחים. המקום שנבחר עבור המשקאות הללו הוא הבר הבולט ביותר, שממוקם ברחבת הריקודים עצמה. הכוסות המלאות הונחו במרחקים קבועים זו מזו ויצרו צורות גיאומטריות שהעניקו לבר מראה מעניין ומזמין.
מסתבר שגם לבחירת הכוסות לקוקטיילים יש חשיבות רבה, ושלכל קוקטייל יש צורת הגשה, שהיא חלק בלתי נפרד מהמתכון של המשקה. למשל, קוקטייל קוסמופוליטן מוגש בכוס מרטיני וקוקטיילים על בסיס יינות מבעבעים מוגשים בכוסות שמפניה. ומה שהכי חשוב בהגשת קוקטיילים הוא לשכוח ממטריות הנייר!
כמו בכל בר, חשוב ביותר שהברמנים יהיו מקצועיים. הקפדתי לשכור את שירותיהם של ברמנים עם ניסיון רב באירועים רבי-משתתפים, ובמיוחד בחתונות, שידעו לעבוד בזריזות ולא ליצור תורים ארוכים באזור הבר. ומעבר לכך, דרשתי שהברמנים יגיעו עם כל הציוד הדרוש להכנת קוקטיילים. כי אם יש משהו שעליו אין מחלוקת, זה שקוקטיילים שמוכנים בשייקר על המקום, טעימים הרבה יותר מכאלו שנמזגו לכוס משני בקבוקי משקה במקביל.
עד כאן לוגיסטיקה וקונספט, אבל איך יוצקים תוכן לקוקטייל הזה? לא רציתי ללכת על המתכונים הנפוצים והבנאליים, אלא להביא את מה שחדש ואת מה שמעניין. אביתר עדכן אותי במילה אחרונה בתחום, והציג בפניי קוקטיילים חדשים שתופסים מקום של כבוד בברים האופנתיים ביותר באירופה ובארץ, כמו למשל שני הקוקטיילים הבאים, שהפכו ללהיט בברים הכי נחשבים:
שוואפס ג'ינג'ר אייל+ויסקי: זוהי המצאה אירית מבריקה בת כשלוש שנים, והיא מפתיעה בפשטות שלה. קוקטייל זה קל להכנה, ולכן מתאים כל כך לאירועים בהם יש הרבה אנשים. להצלחת המתכון חשוב להשתמש בוויסקי (אירי, בלנדד או אמריקאי) בטעם עדין כדי שהוויסקי לא ישתלט על הטעם של הקוקטייל כולו.
פרוסקו+אפרול: פרוסקו הוא יין מבעבע ואפרול הוא משקה מסוג ביטר (ממשפחת קמפרי). השילוב בין שני המשקאות הללו הוא חגיגה של טעם וצבע. המדובר במתכון חדש ומרענן, שמקובל להגישו בכוס מים רגילה עם קרח ופרוסת תפוז. השילוב שנראה פשוט כל כך הינו להיט של ממש בברים הנחשבים ביותר ובחתונות של מביני עניין אמיתיים.
ומה היו התוצאות?
אם רציתי שידברו על הבר שלי אחרי החתונה, אז דיברו עליו ועוד איך. לא דיברו על שום אטרקציה נוספת בחתונה, כמו שדיברו על הבר. לא הייתה לי חברה אחת שהתחתנה אחריי שלא ביקשה ממני את הטלפון של נותני שירותי הבר. והתמונות? מדהימות! הכוסות בצורות שונות ובהן משקאות בכל הצבעים הוסיפו כל כך הרבה צבע לתמונות שזה פשוט לא ייאמן.
