הדרך חופה כבר מזמן אינה אחידה. אבל לפני שבוחרים את הדרך הנכונה צריך להכיר את המשמעויות של כל בחירה. עו"ד אודליה אלטמן עוזרת לכם למצוא את הדרך הנכונה בשבילכם ומסבירה את ההבדלים ביניהם לרבות תיאור המצב לאחר יציאת חוק ברית הזוגיות
1. מי נזקק לנישואין אזרחיים?
בעיקר שני סוגים של זוגות נזקקים לנישואין אזרחיים: אלו שאינם יכולים להתחתן ברבנות, ואלו שאינם רוצים. הראשונים הם כאלו שאינם יכולים להינשא זל"ז בארץ, כיון שאין גוף שמוסמך להשיא אותם, והאחרונים הם אנשים שמבחינה עקרונית סולדים מן הממסד הדתי ומסרבים להינשא דרכו. למשל, כהן וגרושה, או ממזר, אינם יכולים להינשא ברבנות. זוג מעורב, המורכב משני אנשים בני שתי דתות שונות, למשל יהודי ומוסלמי, אינם יכולים להינשא בארץ, כי ביה"ד הרבני מוסמך לדון רק כששני הצדדים יהודים, וביה"ד השרעי מוסמך רק כששניהם מוסלמים. למעשה, עבור זוג ישראלים שהינם בני שתי עדות דתיות שונות, נישואין אזרחיים היא הדרך היחידה להתחתן, אלא אם אחד מהם ימיר את דתו לדת של בן או בת זוגו.
2. היכן ניתן להינשא בנישואין אזרחיים?
בארץ ישראל לא ניתן להינשא אזרחית, אלא אם כן אנחנו חסרי דת. מבחינה משפטית, חסרי דת אין פירושו שאנחנו לא מאמינים בדת, אלא פירושו שהדת לא מאמינה בנו. כל עוד שבעיניה של ההלכה אנחנו יהודים, אנחנו לא נחשבים מבחינה משפטית לחסרי דת, גם אם אנחנו רואים את עצמנו כחילונים מובהקים. כל מי שדת כלשהי אוחזת בו, חייב להינשא בארץ לפי טקסיה ודיניה של אותה דת.
חוק "ברית הזוגיות" שנחקק לאחר מלחמות מרות, שניבאו לו גדולות אמנם בקול תרועה רמה, בעצם לא הניב כל שינוי מעשי במצב הדברים, ומשיצא השמיע רק קול ענות חלושה. החוק הזה אינו חל בכלל על יהודים, נוצרים, מוסלמים, או בני אחת העדות הנוצריות שיש להן כנסיות בישראל. כל אלו אינן יכולים להינשא כאן אזרחית. ניתן לומר כי ההר הוליד עכבר.
אז אם לא בישראל, היכן כן? ובכן, ניתן להינשא בחו"ל, בכל מדינה שהיא, על פי חוקיה, וכשנחזור ארצה משרד הפנים ירשום אותנו כנשואים. תמיד ישנן אופנות בעניין, הנודדות על פני הגלובוס. היו נישואי מקסיקו, והיו נישואי פראגוואי, שהיו פופולאריים כי ניתן היה להינשא ע"י משלוח מסמכים בלבד, מבלי לנסוע לשם, או כאשר רק אחד מבני הזוג נוסע, מה שסייע לזוגות שאחד מהם אינו בעל דרכון ישראלי ולא יכול לעזוב את ישראל. גם קפריסין הייתה ועודנה אתר פופולארי מאד חתונה אזרחית משולבת בנופשון. אך בעיקרון ניתן להינשא בכל מדינה שהיא, אגב ציות לחוקיה, ולהביא ארצה תעודת נישואין לצורך הרישום במרשם האוכלוסין. נישואין אזרחיים צ"ל מסודרים ע"י מוסד רשמי הפועל לפי חוקי מדינתו, כמו עירייה או שופט.
3. אם מתחתנים בנישואין אזרחיים, האם אפשר גם להתגרש בגירושין אזרחיים, וכך לא לעבור בכלל דרך הרבנות?
לא ולא. המדינה אינה מכירה בגירושין אזרחיים ואף אינה רושמת אותם במרשם האוכלוסין. שני יהודים שהתחתנו בקפריסין בגלל שאינם סובלים את הרבנות, יאלצו אחר כבוד להתגרש ברבנות בגט פיטורין, או להישאר נשואים זל"ז. בכל מקרה חובה לפנות לבית הדין הרבני, ואי אפשר להיעזר בערכאה אחרת. כך הדבר במצב הרגיל של שני יהודים, אך קיימים מקרים חריגים, בהם בית הדין הרבני מבטל נישואין אזרחיים של שני יהודים לבקשת אחד הצדדים, ללא צורך בסידור גט, מה שמקל על מניעת מצבים של סרבנות גט ומעשי סחטנות תמורת הגט. לשם סידור גט נחוצים שניים, אך לשם ביטולם מספיק צד אחד, אשר מצא אוזן קשבת אצל בית הדין. כך נמנעת סחטנות מצד בן-הזוג שאינו חפץ להתגרש.
קיים אמנם מנגנון של גירושין אזרחיים בחוק הישראלי, שנקרא "התרת נישואין", ומאפשר להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה, אבל, למרבה הצער, אף הוא אינו ישים לרוב האוכלוסייה. הוא חל רק על זוגות מעורבים, דהיינו בני שתי דתות שונות. אם שניהם בני אותה דת, למשל שני יהודים, הם חייבים להתגרש אך ורק בבית הדין הדתי שלהם, גם אם נישאו בטקס אזרחי. כאמור, למעשה זוג ישראלי מעורב דתות ממילא יכול להינשא רק בטקס אזרחי.
4. מה התוקף של טקסי נישואין שכל מיני סלבריטאים עורכים בארץ?
טקס זה נקרא "קידושין פרטיים", ואין להם תוקף משפטי. בישראל רק רב מוסמך רשאי לסדר קידושין. במשרד הפנים יסרבו לרשום את הנישואין הללו בתעודות הזהות של בני הזוג, ולבני זוג כאלו לא תהיינה זכויות למזונות, לשיתוף ברכוש או לירושה. אם תוכרנה זכויות כשלהן, זה יהיה משום שהן נובעות מהסכם ממון שנחתם או מהכרה במצב של ידועים בציבור, שאותה בית המשפט עשוי בדיעבד להעניק או לשלול, הכול תלוי בהתנהלותם של הצדדים במהלך חייהם המשותפים, ולא תוענקנה להם כל זכויות שהן כתוצאה מאותו טקס קידושין פרטי שנערך.
5. האם המעמד המשפטי של נישואים אזרחיים שווה לזה של נישואין ברבנות?
לא תמיד. בבית דין דתי בני שני דתות שונות בכלל לא נחשבים בכלל לנשואים. בבימ"ש אזרחי - לרוב לצורכי ירושת בן הזוג מכירים בהם כנשואים, ולצורך קבלת גמלאות אלמנות. בנוסף, לרוב הם נחשבים לידועים בציבור, לצורכי מזונות ושיתוף ברכוש, שאז הזכויות נובעות בעצם מהחיים המשותפים, או מעקרונות משפטיים של צדק ושוויון, ולאו דווקא מהטקס האזרחי. בזוג בני אותה דת, לפעמים אפילו הדת עצמה מכירה בזוג כנשוי, למשל המושג של "קידושי ביאה" בהלכה היהודית, לפי החזקה "אין אדם עושה את בעילתו בעילת זנות". לעתים בית הדין הרבני קובע שקיום יחסי מין בין אנשים היווה את החתונה שלהם. במציאות החיים החילונית זה לא כל כך ריאלי לטעון שכל מגע מיני זו חתונה, אבל זה יותר מתקבל על הדעת כשיש ילדים משותפים וכשהקשר היה ממושך ולא ארעי ומזדמן.
ומה עם הכתובה?
בנישואין אזרחיים הבעל אינו מעניק לאישה כתובה. מן הכתובה נובעות זכויות האישה למזונות ומדור מאת הבעל, וכמו כן הכתובה מזכה את האישה בסכום הפיצוי הנקוב בה לעת גירושין. לכן נישואין אזרחיים עדיפים לגבר, ואילו לאישה שנישאת בטקס אזרחי הם טובים פחות, וכדאי לה מאד לחתום על הסכם ממון, ולדרוש במסגרתו זכויות דומות. יצוין כי ברוב הסכמי הגירושין, נהוג ומקובל לוותר על סכום הכתובה, אך כאשר בני הזוג מתגרשים תוך סכסוך, ולא בהסכמה, האישה יכולה בהחלט לתבוע ולקבל את הכתובה.
פסק הדין: המעמד של נישואין אזרחיים אינו ברור, אינו מוסדר בחוק, אין פסיקה רבה לגביו, והפסיקה שישנה איננה עקבית, וניתן למצוא תקדימים סותרים. בניגוד לנישואין דתיים, אשר הדין לגביהם ברור, נישואין אזרחיים הם קצת בבחינת "קניית חתול בשק". לכן מומלץ למי שמתחתן אזרחית לערוך הסכם ממון לפני הנישואין, כדי לדעת מראש מה תהיינה זכויותיהם וחובותיהם של בני-הזוג, ולא להיות נתונים לחסדיה של פסיקה משתנה או חקיקה חדשה ובלתי צפויה.
