דף הבית  ›  הטקס  ›  אורתודוכסי
ראשי
אורתודוכסי
קונסרבטיבי אזרחי חילוני
טקס אורתודוכסי ברבנות
אם החלטתם להתחתן בנישואים אורתודוקסיים כדת משה וישראל, יהיה עליכם להירשם ברבנות. לזוגות רבים זהו המפגש הראשון עם גוף דתי, ולעתים חוסר ההיכרות מעורר חשש מיותר. בעזרת מידע מקדים וטלפון קצר לבירור סופי של דרישות הרבנות בעיר מגוריכם, תוכלו לצלוח את הפגישה בקלות.

הגיל שאפשר להתחיל
הגיל המותר לנישואים על פי החוק הוא 17 שנים. חתן או כלה שטרם מלאו להם 17 שנים נדרשים להביא אישור מבית משפט מחוזי המתיר להם להינשא.

מתי נרשמים?
בין שלושה חודשים ל-45 יום לפני מועד החתונה יש לפתוח תיק נישואים בלשכת הרבנות המקומית. תוקפו של תיק נישואים הוא לשלושה חודשים בלבד, כך שלא ניתן להקדים את ההרשמה מעבר לכך.
השתדלו שלא להירשם ברגע האחרון, כדי שלא תילחצו אם תתבקשו להשלים מסמכים או להוכיח את יהדותכם. שימו לב, אם לאחד מכם נפתח תיק נישואים בעבר עם בן/בת זוג אחרים, והנישואין בוטלו - עליכם לבטל את התיק בלשכה בה נפתח בטרם תיגשו להירשם ולפתוח תיק חדש.

איפה נרשמים?
על בני זוג המעוניינים להירשם לנישואים להגיע ללשכת רישום הנישואים במועצה הדתית. ניתן לפנות לאחת משלוש לשכות נישואים: הלשכה שבמקום מגוריו הקבוע של החתן, הלשכה שבמקום מגוריה הקבוע של הכלה, או הלשכה במקום בו תיערך החתונה.
בבחירתכם, העדיפו לשכה שמיקומה נגיש יותר לכם ולמכריכם (שיצטרכו להגיע להעיד עבורכם), העדיפו לשכה בה נרשמו לנישואים הורי החתן או הכלה, והעדיפו רבנות אזורית או יישובית על פני רבנות עיר. בעיר, מן הסתם, יהיו זוגות רבים יותר והמתנה ארוכה יותר.

מי צריך להגיע להרשמה?
על החתן והכלה המיועדים להגיע יחד אל הרבנות לצורך פתיחת התיק. רק במקרים מיוחדים וחריגים, באישור הרבנות ועם ייפוי כוח, יורשה אחד מבני הזוג (ובמידת הצורך אפילו קרוב אחר) לפתוח את התיק ולהמציא מסמכים ראשוניים בעצמו, ובכל מקרה יידרש בן הזוג השני להגיע בנפרד ולחתום על ההצהרות הנדרשות.
עדי הרווקות מטעמכם יוכלו להצטרף אליכם במועד ההרשמה או להגיע בעצמם מאוחר יותר.
לשם השלמת התיק ולקיחת הכתובה, די באחד מכם.

הביקור הראשון: פתיחת תיק

בעת ההרשמה, עליכם להביא את המסמכים (המקוריים ולא העתקים) שיפורטו בהמשך. כל הפרטים האישיים שתמסרו יישארו חסויים ומסירתם תיעשה בדיסקרטיות מלאה. בבואכם להירשם, יצפו מכם לדעת מהו תאריך החתונה המיועד ויאשרו אותו בהתאם למועדי ישראל.
לפגישה זו עליכם להביא:
- תעודות זהות של שניכם כולל ספח מעודכן (לעתים תתבקשו להביא אף תעודת לידה).
- שלוש תמונות פספורט של כל אחד מכם.
- תעודת נישואים או כתובה של הורי הכלה ושל הורי החתן, פרט למי שנרשם בלשכה בה נרשמו הוריו.
במקרים מסוימים יתבקש אחד ההורים להתלוות אליכם.
יש צורך להביא תעודות שהונפקו בישראל, לצורך הוכחת יהדות.
אם התעודה אבדה, ניתן להוציא העתק נאמן למקור מהרבנות בה נרשמו ההורים לנישואים. במקרים בהם לא נמצאה התעודה גם ברבנות, יש לפנות למשרד הפנים.
אם ההורים התחתנו בחו"ל או בנישואים פרטיים או אזרחיים, יידרשו מסמכים חלופיים, כגון כתובה, מכתבים מרשויות שונות, או הליך בירור יהדות המתבצע בבית הדין הרבני בנוכחות אחד ההורים ובהצגת תעודת לידה (ראו בהמשך). לאחר הבירור, המוודא שההורים אינם קרובי משפחה ושלא מדובר בממזר/ה (כלומר, ילד שנולד לאישה נשואה ולגבר שאינו בעלה, בלבד. כל וריאציה אחרת, כמו ילד שנולד לאב נשוי ולאישה רווקה/ גרושה/ אלמנה שאינה אישתו, אינה נחשבת לממזרות), יוצא פסק דין המהווה היתר נישואים, אותו יש לתת למועצה הדתית, לתיק הנישואים. על הבירור בבית הדין נגבית אגרה.
על רישום הנישואים משולמת אגרה בסך 600 שקלים והשירותים הניתנים בעבורה הם פתיחת התיק, פרסום בעיתונות (הרבנות מפרסמת מודעות בעיתונות הארצית עם שמות הנרשמים לנישואים), כתובה ושירותי רב לעריכת הנישואים. הווה אומר שאינכם אמורים לשלם תשלום נוסף לרב הממונה על ידי הרבנות לעריכת החופה. הנחה בסך 40 אחוזים על האגרה ניתנת במקרה שאחד מבני הזוג הוא אחד מאלה: חייל בשירות סדיר, סטודנט, עולה חדש, תלמיד ישיבה (החתן) או מקרה סעד.

תעודת רווקות
במידה שאחד מבני הזוג אינו גר במקום בו החלטתם להירשם לנישואים, עליו להביא תעודת רווקות מלשכת רישום הנישואים במועצה הדתית שבמקום מגוריו (לעניין זה, ייחשב למקום המגורים הקבוע היישוב הרשום בספח תעודת הזהות לפחות תקופה של שישה חודשים קודם לרישום הנישואים).
לצורך קבלת תעודת רווקות יש להביא:
* תעודת זהות מעודכנת, הכוללת ספח.
* שתי תמונות פספורט.
* תעודת נישואים או כתובה של ההורים (פרט למי שהוריו נרשמו באותה רבנות).
* עבור כל אחד מכם: שני עדים יהודים (גברים) המכירים אתכם וביכולתם להעיד על רווקותכם (ראו בהמשך).
* אגרה בסך 135 שקלים.
שימו לב: תעודת הרווקות תקפה לשלושה חודשים בלבד.
בעלי תעודת רווקות קודמת: אם בידכם תעודת רווקות שלא נעשה בה שימוש (למשל, אם נרשמתם לנישואים שהתבטלו) - עליכם להחזירה בזמן הרישום החדש.
אם אלה אינם נישואיכם הראשונים, בנוסף למסמכי הזיהוי והאגרה, יש להביא תעודות הקשורות לנישואיכם הקודמים. על ספח תעודת הזהות להיות מעודכן למצב המשפחתי הנוכחי.
במקרה של גירושים מבן זוג יהודי, יש להביא תעודת גירושים מבית הדין הרבני ופסק דין לגירושים ("מעשה בי"ד"); במקרה של גירושים מבן זוג לא יהודי, יש להביא תעודת התרת נישואים מבית המשפט או מבית הדין (לפי הפניית בית המשפט העליון).
במקרה של כלה גרושה יש להביא הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבּת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה).
אלמנים יביאו תעודת פטירה מקורית של בן/בת הזוג. אלמנה ללא ילדים, במידה שיש אח לבעלה המנוח - נדרש הליך "חליצה" בבית הדין הרבני לפני שתוכל להינשא מחדש.

עדים
כל אחד מבני הזוג צריך להביא שני עדי רווקות שהם גברים מעל גיל 18, המכירים אתכם היטב, שאינם קרובי משפחה שלכם מדרגה ראשונה (אב, אח, בן) ואינם קרובי משפחה זה של זה. כדי לוודא את אמינותם, יישאלו העדים שאלות עליכם. העדים יכולים לבוא עמכם בעת פתיחת התיק או במועד מאוחר יותר. עדים המכירים את שני בני הזוג וביכולתם להעיד שבני הזוג העומדים להינשא הינם רווקים ושאין מניעה להשיאם כדת משה וישראל, יכולים להעיד על החתן והכלה גם יחד. על העדים להצטייד בתעודות הזהות שלהם ובמספר תיק הנישואים שלכם.

מעמד אישי מיוחד
אם אינכם נכללים בקטגוריות שפורטו, ייתכן שתידרשו בנוסף למסמכי הזיהוי והאגרה להביא תעודות הקשורות למעמדכם האישי.
גרים: תעודת גיור מקורית מבית דין מוסמך; החלטת בית הדין לגיור; אישור המרת דת מהיחידה לשירותי דת במשרד ראש הממשלה (לשעבר משרד הדתות). אם הכלה גיורת, עליה להביא הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה). אם הגיור נעשה בחו"ל, תביא הכלה אישור מבית דין מוסמך בארץ (הרבנות מחזיקה רשימה של בתי הדין בחו"ל הנחשבים למוסמכים בעיני בתי הדין בארץ).
תיירים: דרכון; העתק כתוּבּת ההורים מהרבנות בחו"ל; אישור יהדות ורווקות מבית דין (בדרך כלל, על סמך מכתב מרב מוכר בקהילה בחו"ל); אישור מחו"ל - נדרש אישורו על ידי בית דין בארץ. אם התעודות בשפה זרה, לעתים יידרש גם תרגום נוטריוני.
קטינים: מתחת לגיל 18 - על אחד ההורים להתייצב ולחתום על הסכמתו לנישואים; מתחת לגיל 17 - ניתן להינשא רק במקרים חריגים (כגון הריון) ובאישור בית משפט לענייני משפחה.
בת לאב לא יהודי: הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבּת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה).
יָבָם (גבר שאחיו הנשוי נפטר ללא ילדים): נדרש הליך "חליצה" בבית הדין הרבני לפני שיוכל להינשא מחדש.
נישואים יהודיים בין בני זוג שנשואים אזרחית: יש להביא תעודת היתר נישואים מבית הדין האזורי.
אֵם לתינוק בן פחות משנתיים: אם החתן אינו אבי התינוק, יידרש אישור בית דין.
עולים חדשים: אישור יהדות ורווקות מבית דין; תעודת עולה; אישור מחו"ל - נדרש אישורו על ידי בית דין בארץ. אם התעודות בשפה זרה, לעתים יידרש גם תרגום נוטריוני.

הליך בירור יהדות
הליך בירור יהדות נדרש בעת הרשמה לנישואים מכל מי שנולד בתפוצות, ולעתים גם במקרים אחרים כגון ילדים מאומצים. אורך ההליך (בין פגישה אחת למספר שבועות/ חודשים) משתנה בהתאם למקום הבירור, זהות המברר והמסמכים המצוים בידיכם.
מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לבירור היהדות (ניתן לפנות גם לפני פתיחת תיק הנישואים), בעיקר אם תאריך החתונה כבר נקבע והמקום הוזמן. בהליך בירור היהדות נבדקת למעשה יהדות אמו/ה של הנבדק/ת (החתן, הכלה או שניהם). בדרך כלל תופנו ראשית לרב היישוב המקומי, ולעתים קרובות גם לבית הדין הרבני האזורי, שלהם הסמכות להוציא אישור יהדות.
אם יש בידיכם מסמכים המציינים לאום יהודי, כגון תעודות לידה מקוריות (שלכם, של האמא ושל הסבתא), תעודת נישואים של ההורים והסבים מצד האם או כתובה של ההורים (אם נישאו בחתונה יהודית) - ייתכן שיהיה די בכך. אם ישנם קרובי משפחה מצד האם, בארץ או בחו"ל, שידועים כיהודים (ואפילו קרובים רחוקים), ניתן לשלוח את נציגי הרבנות לראיינם. אם מישהו מקרובי המשפחה שלכם מצד האם כבר נישא או התגרש בבית דין בישראל, ויש על כך תעודות, הדבר עשוי לפטור אתכם מן ההליך כולו שכבר הושלם לגבי אותו קרוב משפחה.

הביקור השני: בחירת רב

לאחר קביעת התאריך, עליכם להביא לרבנות העתק מתעודת הכשרות של האולם בו אתם מתחתנים, ושל שירות הקייטרינג שלכם (אם הוא חיצוני לאולם).
כמו כן עליכם לבחור רב שיערוך את החופה. אם יש רב המועדף עליכם, למשל רב השכונה או חבר של המשפחה או רב שיצרתם עמו קשר באמצעות אחד הגופים העוסקים בכך (כגון צהר, בניין שלם ועוד), פנו אליו ובקשו מכתב המעיד על הסכמתו והסמכתו, והעבירו אותו לרבנות בה פתחתם את התיק.
רק מי שמכהן בפועל כרב שכונה או עיר, או מי שיש לו "כושר" (תעודת הסמכה) לסדר חופה וקידושין מהרבנות הראשית, יכול לערוך חופה. אם אין לכם רב, המועצה הדתית תמנה לכם רב מטעמה. כדאי להקדיש מחשבה לבחירת הרב, ולהיפגש איתו קודם לחתונה.
את כל המסמכים יש להשלים עד עשרה ימים לפני החתונה (פרט לאחד: חתימת הבלנית על אישור הטבילה במקווה של הכלה, יום או יומיים לפני החתונה). בשלב זה תקבלו את הכתובה והעתק שלה, אשר ימולאו וייחתמו בחתונה.

הביקור השלישי: קבלת תעודת נישואים

כשבוע לאחר החתונה, תצטרכו להגיע למשרדי הרבנות כדי לקבל את תעודת הנישואים. תעודה זו נחוצה לצורך עדכון הפרטים (שם משפחה ומצב משפחתי) בספח תעודת הזהות, ובזמן לקיחת משכנתא.
לביקור זה הביאו איתכם את העתק הכתובה החתום על ידי הרב - את הכתובה עצמה שמרו אצלכם. תעודת הנישואים תישלח אליכם בדואר.