"לא היו ימים טובים לישראל כמו ט"ו באב ויום הכיפורים"

חג האהבה שחל באמצע הקיץ, ב– 15 לחודש אב אינו המצאה מודרנית! כבר מן המאה השנייה שלפני הספירה, בתקופה בה עמד בית המקדש השני על תלו, נחשב ט"ו באב לחג האהבה. בתאריך זה היה מקובל בקהילות היהודיות העתיקות כי בנות ישראל לובשות בגדים לבנים, כמו כלות, ויוצאות לרקוד בכרמי הענבים. הבחורים היו צופים במחזה המלבב של הנערות הרוקדות ובוחרים להם בנות זוג. יש הסבורים כי המנהג קדום עוד יותר וכי יש לו ביטוי כבר בספר שופטים בתנ"ך כשנערי שבט בנימין נשלחים אל הכרמים: "לְכוּ, וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם, וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ" (פרק כ"א 20-21).

ולמה דווקא בקיץ? לא בגלל החופש הגדול, ולא כי הקיץ היא עונת החתונות, ואפילו לא כדי ליהנות מכך שצום תשעה באב (שחל שבוע קודם) כבר חלף ועבר לו ואפשר לאכול כאוות נפשנו. חגיגות האהבה בקיץ קשורות בענבים ובבציר. בתרבויות עתיקות רבות יש קשר בין אהבה ופריון לבין ענבים ויין ונחגגות חגיגות משותפות של אהבה ויין (הגבינות התווספו כמה אלפי שנים אחר-כך...) בתרבות היהודית מציינת תקופת בציר הענבים הנמשכת מט"ו באב ועד יום הכיפורים דווקא כפרה, טהרה והתחדשות.
 
יום ט"ו באב נחשב לבעל תכונות דומות ליום הכיפורים וגם בו היו האנשים סולחים ונסלחים ופותחים דף חדש ונקי, ועל כך אומרת המשנה: "לא היו ימים טובים לישראל כמו ט"ו באב ויום הכיפורים" (תענית פרק ד, משנה ח). כיום יש למנהג זה ביטוי באופן בו תופסת המסורת היהודית את יום החתונה כעין יום כיפורים לחתן ולכלה בו נמחלים כל עוונותיהם והם מתחילים בחיים חדשים נקיים מכל כתם.

המסורת היהודית מייחסת עוד כמה אירועים חגיגיים במהלך ההיסטוריה לתאריך המיוחד של ט"ו באב, הן מאורעות ותיקים הקשורים לבני ישראל שיצאו ממצרים ונעו במדבר סיני, הן מאורעות הקשורים למרד בר כוכבא והן מאורעות הקשורים למחלוקות האידיאולוגיות וההלכתיות בין קבוצות שונות בעם ישראל בעת העתיקה.

כיום מיוחד חג ט"ו באב למסיבות אהבה וזוגיות וכן נערכות בו חתונות רבות. גם בבית הכנסת באה לידי ביטוי חגיגיותו של היום בכך שמושמטים מן התפילה קטעים 'עצובים' שונים, כמו בחגים ומועדים אחרים.

המידע לקוח מתוך מאגר המידע של מכון עתים, המעניק יעוץ ומידע בכל הנוגע לטקסי מעגל החיים היהודי.