להרים כוסית במקום לשבור כוס - אודי וגיא בסיפור חתונתם

אודי וגיא בסיפור חתונתם

מאת שחר שילוח 25.10.10 מתוך כתבות: gays wed

אודי וגיא חגגו את נישואיהם באוקטובר 2009, כמה חודשים אחרי שהרחיקו לקנדה כדי לבצע שם את ההליך הרשמי. חוץ מעוד בית בישראל, התהליך שהשלימו השניים הוליד נכס נוסף: אודי כתב חוברת שמשמשת כמעין מורה נבוכים לזוגות של גייז ישראלים שמתכננים להתחתן בקנדה.
"זה בסך הכול מאוד פשוט כשיודעים מה לעשות. יש הרבה חלקים כיפיים וחבל לטבוע בבירוקרטיה," אודי מסביר בשיחת טלפון מהמכונית שלו, בדרך חזרה הביתה מהמילואים. את החוברת אפשר לקרוא באתר "האגודה", ואודי מספר שהוא יודע לפחות על זוג אחד של נשים וזוג אחד של גברים שכבר נעזרו בה בדרך להפוך לכלה וכלה או חתן וחתן.

עד הפרטים הקטנים

את הפרק הרשמי בקנדה השלימה מסיבת חתונה שהתקיימה בבית אוריאל בתל אביב. למה בעצם חשוב לשני גברים שממילא חיים ביחד ועכשיו ביחד גם על הנייר, לטרוח גם על הפקת אירוע? "חברים שלנו אומרים עלינו שאנחנו 'רפובליקאים גאים," אודי מתבדח. "אנחנו זוג מאוד שמרני בסגנון החיים שלנו ובמקצועות שבהם אנחנו עוסקים. היה לנו חשוב לחגוג עם משפחה וחברים ולא לחסוך מהם ומעצמנו את האירוע הזה. חתונה היא אירוע משמח למרות שלפעמים היא הופכת למפלצת גרנדיוזית. היה לנו חשוב לעשות חתונה אינטימית ביחד ולהראות כמה חשוב הקשר שלנו."

למרות מה שאודי מגדיר כשמרנות, באופן מעט מפתיע, הטקס הסמלי שהתקיים בארץ נוהל דווקא על ידי א

אודי וגיא בהכנות. צילום: אסף צילום יצירתי

ישה. מי שנבחרה לחתן את צמד הגברים היא עורכת הדין דפנה כהן-סטאו מארגון "משפחה חדשה" שערכה את הסכם הזוגיות המשפטי בין אודי לגיא. הם מעולם לא היו נוכחים בחתונה של גייז מלבד זו שלהם, ובעצם היו צריכים ליצור מההתחלה את הטקס עבור עצמם. הם שמעו על זוגות שמזמינים סלבריטאים, דראג קווינס או חברים לערוך את הטקס, אבל אף אחת מהאפשרויות לא נראתה להם מתאימה. ההיכרות המוקדמת עם כהן-סטאו הפכה אותה לבחירה הטבעית מבחינתם. למרות שהם שמחים לתפקד כמעין שליחים ולקדם את נושא החתונה החד-מינית שעומד בניגוד למה שמקובל במדינת היהודים, הבחירה באישה כמנהלת הטקס דווקא לא נעשתה ממניעים חתרניים שקשורים במין או מגדר.

כמו זוגות אחרים של גייז שקיימו טקס נישואין, גם אצל גיא ואודי הכול היה פתוח ושונה מהליך אורתודוכסי סטנדרטי. אחד הדברים שהיו צריכים להחליט עליו הוא איך לסיים את ה"חופה". נבחר מה שאודי מגדיר כטוויסט נחמד ושוויוני: במקום שאחד החתנים או שניהם ישברו כוס, כל הנוכחים הרימו כוסית שמפניה לחיי הזוג.

אודי מציין שלזוגות גאים ששוקלים חתונה אין, לדעתו, סיבה לחשוש, למרות שמסתובבים סיפורים על ספקים שיש להם תירוצים לסירוב, בתירוצים כמו בעיות כשרות. "ברוב המקומות בארץ יש ספקים שיותר משמחים לעבוד עם זוגות חד מיניים, וחלקם הם זוגות כאלה בעצמם. אפשר למצוא מבחר גדול ואנשים שהם סופר גיי-פרנדלי." הוא אומר. אגב, בית אוריאל הוא מקום ששייך לזוג גברים, והתקליטנים שאודי וגיא בחרו הם גם אודי וגיא - בשקין ולנץ, בהתאמה. השניים מתקלטים בליין מסיבות גייז שהחתנים אוהבים לפקוד במועדון התיאטרון. אודי מספר בחיוך שהוא וגיא ידעו שאם התקליטינים אודי וגיא ינגנו באירוע שלהם, מעבר להצלחה המובטחת של הקו המוסיקלי, אף אחד מהחברים לא ילך למסיבה במועדון התיאטרון, וכולם יגיעו לאירוע שלהם.

בחתונה, שהוכתרה כמוצלחת אפילו יותר מהמצופה, נכחו 130 אנשים. אודי מאמין שהיא תעודד זוגות גייז אחרים להינשא. שני זוגות מתוך האורחים כבר נישאו מאז בקנדה, זוג נוסף התארס. "זה הולך ונהיה נפוץ יותר וכבר עוברים לשלב הבא של ילדים," הוא מסכם עם הפנים קדימה.

דבר הצלם

צילומים מקדימים. צילום: אסף צילום יצירתי

את חתונתם של אודי וגיא צילם אסף סולטן, שמגדיר את עצמו כצלם עם גישה תיעודית-סיפורית. זאת הייתה החתונה הגאה הראשונה שצילם, ולא היה קשה למצוא את הסיפור הייחודי של הזוג. "בחתונות רגילות יש הרבה רעש סביב הכלה," אסף מספר. "כאן היה זוג פדנט ומתוקתק שאכפת לו מאיך שהוא נראה, אבל לא היה ה'ערפל' שיש תמיד סביב הכלה בעוד החתן מגיע מוכן. שניהם לקחו את הזמן ובדקו אחד את ההופעה של השני. בהתארגנות היה משקל שווה לשני בני הזוג, שני החתנים נתנו את הטון. הם תיקנו אחד לשני את העניבה, היו בדינמיקה שלהם והדינמיקה הזאת יצאה החוצה." בתמונות "ההכנה" אכן אפשר לראות אינטימיות זוגיות גברית בחדר ההלבשה, פריימים מרגשים שגם מעלים חיוך.

אסף נזכר: "אחרי הפגישה עם הזוג אמרתי לעצמי, 'אני רוצה להיות בחתונה של החבר'ה האלה, לעבור את החוויה הזאת איתם.' הייתה כימיה הדדית, וזה מאוד מוצלח. הדבר נכון לגבי כל זוג, אבל במיוחד עם הזוג הזה. כאן ראיתי משהו אחר, ואני אוהב לצלם את האחר, את מה שמביא את הערך המוסף."

"מאוד התרגשתי ממה שקרה שם," אסף חולק. "מה שנגע לי הן הבעות החיבה וזוגיות האמת שקיימת ביניהם והרצון האמיתי להיות ביחד ולעמוד בסוג של שליחות. הגאווה שאנחנו עושים את זה למרות שזה פחות מקובל ולא מעוגן בחוק. זה סוג של אידיאל שלא קיים בחתונה רגילה. רואים שלא היה קל למשפחות, אבל שגם הייתה קבלה, שהכול מאוד חופשי ופתוח."

הוסף למועדפים שלי

הדפס

שלח לחבר

Share facebook

twitter