כתבות לפי נושאים
מקום לחגוג
קייטרינג ובר
מארגנים חתונה
בית יהודי
הטקס
הכלה
טיפוח וכושר
החתן
מוזיקה
צילום
יחסים
אהבה מחושבת
מסביב לחתונה
מסיבת רווקות
חופשה בארץ
ירח דבש בחו"ל
gays wed
חתונה ירוקה
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter
ירוקה כהלכתה
יהדות מתחשבת בסביבה
מאת שחר שילוח
17.05.11
מתוך כתבות:
חתונה ירוקה
חתונות ירוקות בדרך כלל אינן תואמות לשטאנץ האירועים המוכר לנו – הן קטנות יותר, שקטות יותר וצמחוניות יותר, וסביר יותר שהגימיק בהן יהיה שירותי קומפוסט או נטיעת עץ ולא בר אקטיבי או רקדניות מקושטות בנוצות. אבל זה לא אומר כמובן שהן הלכתיות פחות. כדי לבדוק יותר לעומק את התפיסה הירוקה מהזווית היהודית, ועל מנת ללמוד כיצד ניתן לשלב אותה בחתונה, ביקשתי את עזרתם של רב ורבה משני זרמים שונים. הרב אלחנן ניר, הוא רב-מורה אורתודוכסי בישיבת "שיח יצחק" ומלמד ב"מרכז שטיינזלץ", הרבה הרפורמית גליה סדן היא רבה עמיתה בקהילת בית דניאל.
האם על פי ההלכה היהודית אנו מצווים במפורש לשמור על הסביבה, מה הקדימות של מצוות כאלה, אם ישנן, על פני מצוות אחרות?
הרב ניר: ככל הידוע לי, אין ציווי מפורש בהלכה לשמור על הסביבה במובן הרווח היום. הסיבה המרכזית והפשוטה לכך היא שהאיום על הסביבה מצד הפעילות האנושית, עד כדי אלימות כל כך מוחשית, לא היה נוכח כל כך בתקופה שבה התגבש הקודקס ההלכתי. מצד שני, ישנם מצוות ועקרונות מטה הלכתיים שמתוכם ניתן למצות השקפת עולם התומכת בריסון הפעילות .jpg)
האנושית ובשמירה על הסביבה - למשל, איסור בל תשחית, איסור כלאיים (ריסון וויסות ההנדסה הגנטית), האיסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל משום השחתת הצומח, הלכות נזקי שכנים ועוד. לכן נראה כי בגדול, עמדה יהודית ביחס לסביבה תהיה באיזשהו מקום מאוזן ואמצעי בין גישה "ירוקה-עמוקה" וניאו-פגאנית המתיימרת להתכחש לחלוטין לעקרון "מותר האדם מן הבהמה" לבין אופטימיזם טכנולוגי קיצוני שאינו מציב שום מגבלות אתיות ותרבותיות על הפיתוח.
הרבה סדן: ישנן לא מעט הלכות הנוגעות ליחס שלנו לטבע, רובן נוגעות דווקא לעניין צער בעלי חיים, כגון איסור אכילת איבר מן החי (איבר של בעל חיים בעודו חי), מצוות שילוח הקן (הקובע שאסור לקחת גם את הציפור וגם את הביצים או הגוזלים, למאכל כמובן) או המצווה הידועה "לא תבשל גדי בחלב אימו" (שפורשה, כידוע, כאיסור אכילה ובישול של בשר עם חלב). אנחנו מוצאים גם כמה מצוות בתורה המדברות על היחס לטבע. למשל, איסור כריתת עצי פרי בעת מצור על עיר-אויב, בדברים, כ', 19-20. גם חז"ל התייחסו לחשיבות השמירה על הטבע, כגון במדרש הידוע הבא: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך!" (מדרש קהלת רבה ז, י"ט)
מה חשוב יותר - ה"לעבדה" או ה"לשמרה"?
הרב ניר: ה"לעבדה" מייצג יסוד דינמי, וה"לשמרה" יסוד סטטי. ה"לעבדה" הוא הפריצה האנושית הלאה שאינה יודעת מנוח, ואלו ה"לשמרה" הוא ההקשבה לקיים, הלימוד אותו, וההסכמה לכך שהקיים קיים וטוב שכך, ואין צורף לפרוץ ללא הרף. אפשר לומר שה"לשמרה" אמור לווסת את ה"לעבדה" - הפעילות והיצירתיות האנושית מותרת ורצויה כל עוד שהיא נכללת בגדר ה"לשמרה" ואינה מחריבה את התבנית הבסיסית של הבריאה.
הרבה סדן: שאלה טובה. לפי דעתי, שני מונחים אלה קשורים זה בזה מאז החל המין האנושי להתפרנס מחקלאות. שכן, אם לא נשמור על האדמה, לא נוכל לעבוד ולעבד אותה, או לחילופין – לא נזכה לראות ברכה בעמלנו. החקלאות חשובה לנו מאוד, וברור שיקשה על המין האנושי להתקיים בלעדיה. גם בעידן המודרני שבו תחליפים כימיים לכל חומר אורגני, ברורה חשיבותם של מוצרים מן הצומח. לשמחתי, עולה המודעות למזון אורגני. אני אומרת "לשמחתי", מפני שלטווח ארוך המין האנושי בכללותו ייפגע בעיקר מן הנזקים שאנחנו גורמים לאדמה על ידי חומרי הריסוס למיניהם. ברור לנו כיצד מיישמים את ה"לעבדה". עלינו להפנים טוב יותר את ה"לשמרה".
אדם שראיינתי סיפר לי שבחתונתו במקום לשבור כוס הוא והכלה נטעו עץ. האם זה "חוקי" מבחינה הלכתית?
הרב ניר: לא נראה לי. גם לאנשים "ירוקים" צריך שיהיו עוד תחומי עניין בחיים, ושבירת הכוס מבטאת עניין חשוב אחר, שלא הייתי מוכן לוותר עליו בחתונה היהודית. שייטעו את העץ בשבע ברכות, למה לא. אגב, קיים מנהג יהודי עתיק לנטוע עץ לכבוד 
הולדת ילד. אבל כן הייתי מעלה על ראש שמחתי את הצורך במחזור בקבוקי הפלסטיק, חומרי ניקוי ידידותיים לסביבה.
הרבה סדן: מבחינה הלכתית, שבירת הכוס היא מנהג, ולא מצווה. למעשה, החתונה תקפה לכל דבר ועניין גם אם לא נשברה בה כוס כלל. על כן, אין מניעה להחליף את שבירת הכוס במוטיב אחר. לעניות דעתי, שבירת הכוס חשובה כיוון שברור לנו שזהו מנהג בן כ-1,500 שנה לפחות (כיון שהוא מוזכר כמה פעמים בתלמוד), וכן הוא מעניק מימד דרמטי לטקס, מעין "קטרזיס" של פריקת מתח ושמחה. יחד עם זאת, אני לא רואה מניעה להעניק לו משמעויות נוספות, בנוסף או במקום חורבן המקדש. למשל, ניתן לדבר על כך שמעבר לעצב על החורבן הפיזי של העם בעבר, אנחנו מבקשים להביע דאגה לחורבנו של העולם, שאיננו דואגים לשמור עליו. וכידוע, אם המין האנושי יחריב את עולמו ויפסיק להתקיים, לא תהיה כל משמעות גם לקיומנו כעם... הרעיון לנטוע עץ מקושר במסורת דווקא עם לידה, אבל בהחלט ניתן להוסיף אותו כמרכיב נוסף בחתונה, לאחר החופה או במהלך שבוע "שבע הברכות" שלאחריה.
עד כמה, ממה שאתם מכירים ויודעים, הציבור הדתי מודע לערכי סביבה ושומר עליהם?
הרב ניר: ככל הידוע לי לא נערכו על הנושא הזה מחקרים מבוססים. מהתרשמות אישית, נראה לי שבציבור הדתי-לאומי ישנה מודעות בינונית ביחס לסביבה וההקפדה משתווה פחות או יותר לממוצע המקובל בחברה הישראלית. אולם יחד עם זאת, אודה כי היא וודאי לא מובילה עדיין בתחום זה. אמנם, בשנים האחרונות המודעות הולכת ועולה, והנושא הופך ליותר ויותר נוכח בשיח, הן הציבורי והן הדתי, של ציבור זה, שכן, חלק מההשתחררות מהגלות, ובעיקר מזו המנטלית, הולך כנראה במשולב עם לקיחת אחריות על הקיימות הסביבתית ועם המודעות לסכנות הכרוכות בטכנולוגיה. אמנם, חלק גדול מהציבור הדתי מסתייג מהתנועות הירוקות למיניהן המזוהות במקרה הקיצוני עם תפיסות עולם ניאו-פגאניות ובמקרה השכיח יותר עם שמאלנות פוליטית ואנטי ציונית.
הרבה סדן: התנועה ליהדות מתקדמת (התנועה הרפורמית) פועלת גם במישור הזה. ישנן קהילות המודעות יותר ומעורבות יותר בעניינים הקשורים לסביבה, וכאלה שפחות. כתנועה, סדר ט"ו בשבט שלנו שם דגש רב על השמירה על הסביבה.
אחת הדרכים לצמצם טביעת רגל אקולוגית של אירוע הוא להפחית את כמות המוזמנים, מה שפוגם בעוצמת ההכרזה שהנה קם בית חדש בישראל. דרך אחרת היא ארוחה צמחונית ואפילו טבעונית. מה דעתכם על הנושא הזה ועל שבירת מוסכמות ומסורות בכלל כל עוד הן ברוח היהדות?
הרב ניר: אם נלך עם הקו הזה עד הסוף, נבטל גם את סוכות ואת ל"ג בעומר. חתונה "ירוקה" היא דבר נחמד, אבל לפעמים יש צורך לדחות ערך אחד מפני ערך אחר. אין שום בעיה בחתונה טבעונית, אבל למה להפחית את השמחה? יש אנשים שיש להם בעיה עקרונית עם שבירת מוסכמות ומסורות. מבחינתי מסורת היא דבר חשוב ולא צריך למהר לשבור אותו, אבל יותר חשוב לשמור על איזון ראוי בין ערכים שונים ולא להיסחף לקיצוניות.
הרבה סדן: כצמחונית בעצמי, בוודאי שאין לי התנגדות לארוחה צמחונית... אני בכלל חושבת, שחתונה צריכה להיות אירוע סביר, שמספר מוזמניו לא עולה על 200, נניח. כדאי גם לחשוב על עניינים נוספים שעליהם מבוזבז הכסף, כגון העיצוב. כמה פרחים נקטפו בשביל אירוע של שעתיים-שלוש? האם לא עדיף לקשט בעציצים או בנרות? לדעתי, העניין החשוב בחתונה הוא הרגישות החברתית דווקא – האם וידאנו ששאריות המזון לא נזרקות אלא מועברות לנזקקים? (עמותת "משולחן לשולחן" תטפל בכך בשמחה). האם וידאנו שהעובדים מועסקים בתנאים סבירים? האם דאגנו להזמין לחתונה, או לשבוע "שבע הברכות" גם אנשים בודדים, קשישים, נזקקים או עולים חדשים?
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter
לכתבה זו התפרסמו
1
תגובות
בלחיצה על "שלח" הנני מאשר שאינני שולח כל תגובה המפרה את תנאי השימוש בפורטל מתחתנים ברשת.
מזכרות ירוקות לאורחים
בחתונה ירוקה, בה מתחשבים בסביבה, מעניין אילו מזכרות מהאירוע מחלקים לאורחים. מגנטים לאירועים זה יחסית לא פוגע בסביבה או שאני טועה? אני מניחה שאפשר ללכת על עציץ קטן עם הקדשה לאורחים.
25/07/2010 07:41
דני
