שתיים על שתיים (או שניים)

ענת ומיקה מספרות שהן מבחינות בעלייה במספר החתונות של בנות עם בנות ובנים עם בנים, כנראה בגלל מעין תגובת שרשרת – אם זוג גייז שלא היה בטוח בנוגע לעריכת אירוע היה בחתונה של חברים וראה כי טוב, יש סיכוי גדול יותר שגם הוא יחליט להשקיע בחתונה ולא להסתפק בזוגיות שמעוגנת בניירת או בחיים משותפים בלבד. מיקה וענת, שמתראיינות בדואט דרך הדיבורית ברכבן, נשמעות כמי שמאוד נהנות להפיק את האירועים האלה שדורשים מהן מעורבות רבה יותר בפרטים הקטנים.

מה מאפיין אירועים של גייז?
ענת ומיקה: הם יותר קטנים בדרך כלל, בעיקר בגלל משפחות שלא תמיד רוצות להיות חלק מהאירוע, גם אם הם מקבלים את זה שהבן הומו או הבת לסבית, קשה להם לקבל את החתונה, אבל היו גם אירועים שהיו חתונה לכל דבר. תמיד יש משפחה דתית או משהו כזה שלא מגיעה. מבחינת ארגון החתונה זה כמו כל חתונה אחרת. הטקס נראה כמו טקס רגיל, שבו שוברים או שוברות את הכוס, עם שמלות (אצל הבנות), הזמנות, קייטרינג וטעימות.

מה באמת קורה עם סוגיית השמלה אצל זוג נשים?
זה תלוי בזוג. בדרך כלל אם הבנות מחליטות על חתונה זה בגלל שהן תמיד רצו חתונה, כולל העיסוק בשמלה. כל אחת מאתנו הולכת עם כלה אחרת, ואחת לא רואה את השנייה. אם הן הולכות לאותו סטודיו, הן גם מקבלות מחיר טוב כי הן שתיים. השמלות שונות, אבל הקו דומה. בחתונה של בנות זה יותר מסובך כי יש סיכוי שהן יבחרו את אותו הדבר, דבר שלא קיים כמובן בחתונה של גבר ואישה. אנחנו צריכות לתאם גם דברים כמו נעלי עקב אם אחת גבוהה והשנייה נמוכה, שלא ייראו דומות מדי אבל גם לא שונות מדי.

ענת ומיקה מספרות שבאירועים כאלה המעורבות שלהן רבה יותר, מפני שהרבה פעמים ידה המכוונת של המשפחה לא נמצאת בתמונה. "בגלל שיש הרבה נושאים רגישים אנחנו אוזן קשבת, גם של ההורים," הן אומרות. למעורבות הפחותה של המשפחות יש גם משמעות כלכלית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בחתונות של הנשים, שכן למרבה הצער במדינת ישראל קיים עדיין פער ניכר בין הכנסותיהם של גברים ונשים. לכן, מסבירות ענת ומיקה, הכלות בדרך כלל משקיעות פחות כסף אבל יותר תשומת לב וחשיבה. אם למשל מדובר בהזמנה, הן יחסכו את הכסף ויעשו אותה אצל חברה שיודעת גרפיקה אבל יחשבו על עיצוב מיוחד.

אלמנטים של גאווה באים לידי ביטוי קונספט או בעיצוב?
הזוגות בדרך כלל אוהבים לעבוד עם ספקים מהקהילה, כמו מעצב שיער או מאפרת, ועל העוגה יהיו בובות של כלה וכלה או חתן וחתן. בהזמנות רואים שתי כלות או שתי ידיים נשיות עם טבעות. זה בא לביטוי בדברים קטנים, זה לא שתולים את דגלי הגאווה. יש הרגשה אצל רוב הזוגות שיש אג'נדה. זה עדיין ראשוני בארץ לעשות חתונה של ממש לזוג מאותו המין, אבל בשבילנו זה אותו הדבר. גם האולמות מאוד מקבלים את זה, הם אפילו משוויצים בזה.

לדברי ענת ומיקה בדרך כלל האווירה בחתונות של הקהילה שמחה במיוחד. "זה כל מה שזוג הטרוסקסואלי חולם עליו," הן אומרות. "זאת באמת חתונת מסיבה. אנשים רוקדים עד שזורקים אותם מהאולם. שמח ברמה לא שגרתית." יתכן שחלק מהסיבה לכך היא המעורבות הגדולה של החברים שלא קיימת בחתונות סטרייטיות. אם בדרך ההורים מלווים את בני הזוג לבחירת ספקים, כאן אלה יהיו החברים.
מבחינת המוסיקה עושים כבוד לאמנים מהקהילה כמו עברי לידר, רונה קינן וקורין אלאל. הבנות בדרך כלל מגיעות לדי. ג'יי עם רשימה של שירי פופ, עם הרבה מדונה ובריטני "כמו מסיבה בתיכון", ואילו הבנים מעדיפים מוזיקה יותר איכותית, מתוחכמת, אלקטרונית. גם באוכל יש הבדלים: הבנות מעדיפות יותר דברים קטנים וקפריזיים והבנים מעדיפים בשר. בחתונות של גייז, מסבירות ענת ומיקה, אין בדרך כלל את האיזון שקיים אצל זוגות רגילים שבהם הבנים מתעניינים במוזיקה ובאוכל והבנות בעיצוב. כאן לכולם אכפת מהכל. אצל הנשים תהליך העבודה על האירוע הוא יותר ארוך ואינטנסיבי ואצל הבנים יותר תכל'ס.

יש עוד הבדלים בין חתונות של גברים לחתונות של נשים?
בחתונה של בנות יש הרבה בנות והן אוהבות לעשות שמח, ובכלל יותר אוהבות חתונות יותר מאשר בנים. בגלל שאלה שתי בנות יש הרבה חשיבה על עיצוב ועל פרטים קטנים, הרבה מתנות, גימיקים, תוכן. יש נאומים מאוד מרגשים של המשפחה ושל החברים. לנו זה כיף - הזוגות הרבה פעמים מאוד צעירם ואנחנו מרגישות מאוד מעורבות, כי התפקיד מאוד משמעותי. אנחנו פחות מתווכות ויותר צד פעיל, צריכות להמציא מחדש את החוקים ומה בדיוק יהיה. בונים מחדש את החתונה ולא נופלים לשטאנץ, למרות שזו חתונה לכל דבר.

הצעות נישואין מושקעות
ענת ומיקה מספרות שפעמים רבות הצעות הנישואין מאוד גרנדיוזיות. הייתה כלה אחת שתיאמה עם שוטר שיעצור את בת הזוג שלה בכביש. כשהיא יצאה מהאוטו נדלקה כתובת אש על גבעה סמוכה שעליה בערו המילים "התינשאי לי?". להבדיל מזוגות הטרוסקסואליים, הן מסבירות, כאן הצעת הנישואים היא מאוד משמעותית ואמיצה "זה לא כמו גבר שלוחצים עליו להתחתן. גייז מתחתנים כי הם רוצים ואין לחץ מהמשפחה ומאף אחד." הן מעידות שהטקסים עצמם מאוד מרגשים ורומנטיים והחתונה מאוד טעונה. במקרים המשמחים פחות המשפחה לא יודעת בכלל על קיום האירוע. במקרה מסוים אחותה של אחת הכלות שיקרה ואמרה להורים שהיא הולכת למקום מסוים כדי להגיע לחתונה, שבה נכחה המשפחה המורחבת אך לא ההורים. ענת ומיקה מבחינות בכך שבגלל מקרים כאלה מתפתחת בין בני או בנות הזוג מערכת תמיכה שלא רואים אצל זוגות רגילים שאינם נתקלים בבעיות מהסוג הזה. מקרה אחר לחלוטין הוא של זוג בנות שהיה להן נורא חשוב שהחתונה תהיה רגילה לגמרי, פשוט עם שתי כלות, אולי כדי שזה יהיה קל יותר לעיכול.