דף הבית  ›  gays wed  ›  לא כדת משה וישראל
כתבות לפי נושאים
מקום לחגוג
קייטרינג ובר
מארגנים חתונה
בית יהודי
הטקס
הכלה
טיפוח וכושר
החתן
מוזיקה
צילום
יחסים
אהבה מחושבת
מסביב לחתונה
מסיבת רווקות
סיפורי חתונה
ירח דבש בחו"ל
הבלוגיה
gays wed
חתונה ירוקה
המדריך לחתונה
twitter   הדפס שלח לחבר
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter

לא כדת משה וישראל

טקס חתונה אצל זוגות בקהילה

מאת שחר שילוח   29.10.09   מתוך כתבות:  gays wed

רוב הזוגות בישראל עדיין מתחתנים בטקס אורתודוכסי וכך, "במכה אחת" הם מסדירים הן את ההליך הרשמי והן את המעמד הטקסי שמצהירים עליהם כעל בני זוג ומשפחה חדשה בישראל. עבור זוגות שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא בטקס הלכתי, ועליהם נמנים כמובן זוגות של הומואים ולסביות, פתוחות באופן - פרדוכסלי משהו – הרבה אפשרויות אחרות.

זוגיותמכיוון שממילא אין צורך לציית לחוקי הלכה, אפשר לערוך טקס או מסיבה בתפירה אישית. בשיח הקווירי יש הסתייגות מנישואים, מפני שאצל לפחות חלק מהגייז הדבר נתפש כאימוץ שפה סטרייטית. עם זאת, בסביבה שבה עדיין לא הושלם המאבק לשוויון בזכויות בסיסיות, לבחירה להתחתן יש משמעות חברתית ופוליטית.
הזוג העומד להינשא יכול לבחור בטקס מתוצרת עצמית או להיעזר בעורכי טקסים כמו אנשי "הוויה", עורכי הדין של "משפחה חדשה", הרבנים החילונים של "טקסים" או ידוענים כמו אברי גלעד או רון לוינטל.

הוא והוא
אלי ואורי מחיפה, הורים לשני ילדים (מהורות משותפת עם אישה שחיה, כמובן, בנפרד), ערכו מסיבת חתונה אחרי שלוש שנים של זוגיות ולאחר חתימה על חוזה זוגיות רשמי. הוחלט על אירוע מצומצם בבית, שאליו הוזמנו כ-30 חברים, רובם גייז. "מידרנו את המשפחות, אפילו ההורים לא היו," הם מספרים. "עלתה השאלה איך מעצבים אירוע בבית - יש חבר'ה, מה עושים בשביל התוכן?" אלי נזכר.
בשיאו של האירוע החתנים התלבשו בבגדים רשמיים בשחור-לבן, וקיימו טקס עצמאי שבו כל אחד מהם אמר לבן זוגו דברים מהלב. לא נכתבו ברכות או נאומים מתוכננים, הם פשוט ביטאו את תחושותיהם באותו הרגע, ולאחר מכן אלי הקריא לאורי את שירו של אילן שיינפלד, משורר, סופר ותסריטאי הומו, "מתום היופי ליד ים":

מין זה חברנו
בעד זמן וגיל, אינו
נהיר גם לי. אבל
הלא בהיותך עמי אני מלא רעד

הניגע בלא בכי; הנאהב בלי התענות אם נדבר עברית
נטולת איון?

בהגיע ידי
בערפך,
ליד הים,
אהבתיך נער

איך נבחר השיר? כאשר התחתנו אלי היה בן 48, אורי בן 33. לאלי כבר היו כמה בני זוג, עבור אורי אלי הוא הראשון. "עם אורי זאת הפעם הראשונה שזה לגמרי זוג, עם אף אחד אחר לא הרגשתי ככה, אלי מספר. "יש פער של גיל, פער של זמן. התחברנו בצורה אקראית ואני מלא רעד, לא יודע מה יהיה. זה התחבר אלי. אני מתחבר לזה גם היום. קשר כזה הוא כל כך לא מובן מאליו, כל כך לא טריוויאלי. לא משנה שזה גבר וגבר, אלה שתי נשמות."
חברים של אורי ואלי קראו בטקס את קטע השושנה מתוך "הנסיך הקטן". השושנה של הנסיך הקטן הופכת מיוחדת עבורו אפילו שהיא נראית כמו כולן. בגלל שהוא אילף אותה, היא השושנה שלו.

למרות שהשניים מספרים שמשפחותיהם קיבלו יפה את רעיון הנישואים והם לא חשו דחויים או מצטדקים, בני המשפחה לא הוזמנו למסיבה.

למה בחרתם "למדר" את המשפחות מהאירוע?
אורי: אבא של אלי נפטר, אמא שלו חולה, עם אחיו הוא לא בקשר מדהים. אלי תמיד עושה מידור, מחלק לקבוצות: הומואים, סטרייטים, גם וגם. כשראינו שכולם ביחד זה לא נכנס החלטנו לבחור קבוצה.
אלי: לא רצינו השתלטות של משפחות על האירוע.
אורי: יש לי שתי אחיות שהתחתנו, וההורים שלי לא היו באף אחת מהחתונות של הילדים שלהם. הם בעצם אמרו לנו תודה על זה שלא הזמנו אותם.
אלי: היום אני קצת מצטער על זה שהם לא היו.
היום הם מספרים שאושרה, אם ילדיהם, רוצה לארגן להם חתונה עם רב רפורמי והם אולי יהפכו למתחתנמים סדרתיים. לזוגות שמתכננים להתחתן הם מציעים להקדיש לעניין קצת יותר מחשבה, להכניס קצת יותר תוכן "יותר משמעויות ולא רק אוכל, חברים ויאללה, נעשה שמח." לא פרויקט שעובדים עליו שנה מחד, אבל משהו עם יותר משמעות מאידך. "לא המודל הסטרייטי, אלא ללכת למודל של עצמך, דווקא בגלל שאתה לא מחויב אפשר לנסות לאלתר," אלי אומר.

חתונה יהודית אחרת
נרדי גרין הוא רב חילוני מהזרם ההומניסטי ביהדות ומקים אתר "טקסים", שעורך טקסי נישואים יהודים חילוניים גם לבני זוג מאותו המין. גרין משער שזוגות גייז רבים בוחרים לא להתחתן מפני שלתפישתם הדבר מנוגד לאורח החיים שלהם. אולם על פי הזרם שאליו הוא משתייך היהדות היא תרבות ולא דת ואין סתירה בין אורח חיים גאה לבין חתונה.

יש שוני מהותי בין חיתון של זוג סטרייטי לחיתון של זוג גייז?
באופן כללי יש הבדל בין זוג לזוג, זה לא קשור לנטיות מיניות. כל זוג הוא עולם ומלואו, וצריך להתאים את החתונה לזוג, לכן על פי הגישה שלי אין הבדל בין חתונות של זוגות בני אותו מין לזוגות סטרייטים. אני מכיר בזכותו של זוג, הומוסקסואלים או לסביות, להינשא בטקס שבו הוא מצהיר על הקמת משפחה חדשה.
ההבדל הוא לא במהות אלא בעוצמה הרגשית, בגלל שחתונה כזאת היא, לצערי, הליכה נגד המוסכמות. עצם ההחלטה מעורבת בהמון רגשות. כל מי שעשה את זה עבר דרך חתחתים. הדברים לא פשוטים ולא מובנים מאליהם ועוצמת הרגשות עולה פי כמה וכמה על עוצמת הרגשות שיש בדרך כלל בטקסי חתונה. אצל הומואים ולסביות יש עוצמה אחרת. מבחינה רציונלית אין הבדל, אבל מבחינה רגשית זה שונה.

הטקסים שעורך גרין נבנים בשיתוף עם בני הזוג וכוללים למדיה ביקורתית של המסורת היהודית. "מתייחסים למסורת היהודית כאל משטח המראה," הוא מסביר. מה שטוב, מתאים ונותן השראה אנו לוקחים אותו ומשתמשים בו ומקדשים כראות עינינו." זוג נשים דתיות שגרין חיתן ערכו הסכם אצל עורך דין והכניסו את החתימה עליו לטקס החתימה על הכתובה, כך שבטקס שלהם למשל היה צד טקסי וצד תרבותי.

היא והיא
רקפת סנדיה בר קמה, מורה למדיטציה ומנחת סדנאות ויפאסנה, נישאה בארצות הברית לבת זוגה (שממנה נפרדה בינתיים) בטקס רוחני רב תרבותי ומושקע במיוחד, בנוכחותם של כ-100 חברים ובני משפחה, כמעט אנטיתזה מוחלטת לטקס הנונשלאנטי משהו של אורי ואלי. באותה תקופה הזוג היה חלק מקהילה רוחנית שתרגלה יוגה ומדיטציה וחיה במרכז הרוחני קריפלו במסצ'וסטס. חופה, שנבנתה על ידי אחיה של רקפת, הוצבה על במה על המדשאות בקריפלו, מקום שנראה קצת כמו קיבוץ בישראל. הטקס נוהל על ידי חברה ומורה מהקהילה, וכלל אלמנטים מהמסורת האמריקאית, היהודית, האינדיאנית וההודית. כמו זוג אמריקאי, הכלות היו לבושות בשמלות, אחזו בוקה וצעדו במעבר שבין שורות כסאות האורחים שישבו מול הבמה. הסממנים היהודיים כללו בציעת חלה שבה שתי הנשים האכילו זו את זו, והשקאת זו את זו מכוס היין. האלמנט האינדיאני היה טקס טיהור בענפי מרווה, וברוח המסורת ההודית נאמרו ברכות למורים הרוחניים של השתיים. בנוסף, לאורחים חולקו זרעי לבנדר, שאותם אחזו בכפות ידיהם בשמן שנשאו תפילה. הזרעים נאספו ונשארו, חדורים בתפילה, עם הכלות. במהלך הטקס הנשים הקריאו מכתבים ששלחו אחת לשנייה במהלך שנות הקשר שלהם, מה שהיה לדברי רקפת מצחיק במיוחד. להקת מוזיקאים, חברים של כלות השמחה ניגנו, היו תפילות ומדיטציה, וכמובן הקראת נדרים והחלפת טבעות. הטקס המאוד עשיר ומורכב הסתיים כאשר המחתנת הכריזה על השתיים כ-wife and wife.
רקפת מספרת שהיא וזוגתה עבדו על הטקס חודשיים. הכלות עסקו רק בתכנים, את ההפקה השאירו לחברות. "עברנו תהליכים שעזרו לנו לחדד את הנדרים, מה חשוב לנו להביא לידי ביטוי, איזה אלמנטים מסמלים את מה שאנחנו מרגישות."

היום רקפת עצמה משיאה זוגות של נשים. לחתונה עצמה קודם תהליך שבו הנשים מבררות עם עצמן מהי משמעותו של טקס הנישואין עבורן ואילו סמלים יכולים לבטא את המשמעויות הללו. היא מספרת שהיום היחס שלה לטקס נישואים הוא ביקורתי יותר: "מצד אחד, טקס עם כל הסממנים של המיינסטרים, דווקא בו יש אלמנט רדיקלי חתרני. זה לקחת את סמל הקדושה הכי מיינסטרימי וסטרייטי ולעשות אותו חד-מיני. מצד שני, הרבה פעמים מה שמניע את הזוג זה לא האמירה החתרנית, אלא הפנמה של נורמות והרגלים. אם ניתן על זה את הדעת, המקור של הטקס הוא די דכאני – הטבעת מסמלת את השלשלאות שבהן כבולה האישה ומועברת מהאבא אל הגבר. יש בזה משהו בעייתי בעיניי." עם זאת, רקפת מוסיפה, "אני יכולה להבין שמי שחריג רוצה להיות כמו כולם, ולבטל את הייחודיות שנחווית כחריגות במובן השלילי."
בחתונות של גייז, רקפת מסבירה, שום דבר לא יכול להיות "על טייס אוטומטי", והטקס מעלה לפני השטח הרבה דברים שעד אז היו מודחקים אצל החתנים או הכלות, כמו הומופוביה או לסבופוביה מופנמת, או קושי של המשפחה לקבל את הקשר. לכן, בדומה לנרדי גרין, רקפת מספרת, שבחתונות של הומואים או לסביות עוצמת הרגשות מקבלת עוצמה חדשה, כי שום דבר אינו מובן מאליו.


 

twitter   הדפס שלח לחבר
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
סגור
הוספת תגובה
שם
דוא"ל
הציגו את כתובת הדוא"ל
כותרת
תוכן
בלחיצה על "שלח" הנני מאשר שאינני שולח כל תגובה המפרה את תנאי השימוש בפורטל מתחתנים ברשת.
שלח