דף הבית  ›  הטקס  ›  עושים את זה בדרך שלהם
כתבות לפי נושאים
מקום לחגוג
קייטרינג ובר
מארגנים חתונה
בית יהודי
הטקס
הכלה
טיפוח וכושר
החתן
מוזיקה
צילום
יחסים
אהבה מחושבת
מסביב לחתונה
מסיבת רווקות
סיפורי חתונה
ירח דבש בחו"ל
הבלוגיה
gays wed
חתונה ירוקה
המדריך לחתונה
twitter   הדפס שלח לחבר
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter

עושים את זה בדרך שלהם

טקסי נישואים אלטרנטיביים

מאת שחר שילוח   28.03.07   מתוך כתבות:  הטקס

שי אלמוגאינכם מתחברים לטקס המסורתי? ישנם זוגות שבוחרים לערוך במקום או בנוסף לטקס המסורתי – טקס אחר: רפורמי, חילוני או רוחני. עורכי טקסים מסבירים על התהליך

הזוגות שמוותרים על הטקס האורתודוכסי או נמנעים ממנו נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: לקבוצה הראשונה פשוט אין אפשרות, מסיבות הלכתיות שונות, להינשא כדת משה וישראל: ביניהם כהן וגרושה, כהן וגיורת, אנשים שיהדותם מוטלת בספק בעיני הרבנות, או כאלה שהרבנות אינה מכירה בגיור שלהם (למשל מי שעברו גיור רפורמי ומוכרים כיהודים על ידי המדינה, אך לא על ידי הרבנות), כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי, וכמובן זוגות חד-מיניים. הקבוצה השנייה כוללת את כל מי שהטקס האורתודוכסי אינו מתיישב עם תפיסת העולם שלו. רבים רואים אותו כמפלה וכלא שוויוני (לרעת האישה), יש מי שאינם מקיימים הלכות יהודיות באופן כללי ולכן לא מוצאים סיבה לנהוג על פיהן דווקא ביום חתונתם, ואחרים פשוט מוצאים דרכים חלופיות, אישיות וייחודיות להם ולאמונתם, לבטא את קשר הנישואים.

להתחתן אחרת
מדינת ישראל, נכון להיום, אינה מכירה בנישואי יהודים שנערכו בגבולותיה שלא על ידי הרבנות, מה שמותיר בידי הזוגות כמה אפשרויות עיקריות:
האפשרות המפוצלת – לערוך נישואים אזרחיים בחו"ל ולקיים בארץ חתונה עם טקס אלטרנטיבי, שיש לו משמעות סמלית אך לא חוקית.
האפשרות המחושבת – לגשת לעורך דין ולערוך הסכם רכוש או הסכם ממון שמגדיר את ההתקשרות החומרית בין בני הזוג, הסכם שיקבל משמעות במקרה של גירושין, לא עלינו. הדרך הזאת מותירה את הרבנות מחוץ לתמונה גם אם הקשר מתפרק.
הדרך הבוטחת – לב לבו של טקס הנישואים, ולא משנה אם מדובר בחתונה קתולית, יהודית אורתודוכסית, מוסלמית או אלטרנטיבית - הוא ההכרזה על הקשר ועל המחויבות ההדדית קבל עם ועדה, דוד ודודה. לכן, יש זוגות שמסתפקים בטקס שיש לו משמעות סמלית אך לא חוקית, ודוחים את החתונה הרשמית למועד לא ידוע או שמוותרים עליו בכלל. בכל מקרה, הם ידועים בציבור וזה מה שחשוב.
אם תשאלו אנתרופולוגים, הם יסבירו לכם שההשקעה באוכל, בבגדים ובמקום האירוע הם בעלי משמעות שאינה נופלת בחשיבותה מזו של הטקס הדתי.
כדי להבין מעט יותר לעומק את הטקסים האלטרנטיביים, בחרתי בשלושה מחתנים משלושה זרמים שונים, ולשמחתי היתה זו הזדמנות לראיין נשים ולא רק גברים גם מהצד השני של חופה: הרבה הרפורמית גליה סדן, עורכת טקסי נישואים ברוח היהדות המתחדשת, הרב החילוני קובי וינר, עורך טקסים ישראלים, וההילרית תמי גולדשטיין - מחתנת רוחנית.

יוסי מסהטקס רפורמי
טקס נישואים רפורמי הוא אפשרות שקוסמת לזוגות שמעוניינים לשמור על הצביון היהודי של טקס הנישואים, לצד קירובו אל עולמם. הרבה הרפורמית גליה סדן מבית דניאל של התנועה ליהדות מתקדמת, שייכת לכמה עשרות רבנים ורבות (לא רבניות!) בישראל שמקיימים טקסי נישואים כאלה.
במה מתייחד הטקס הרפורמי?
"הטקס שלנו שוויוני. זה בא לידי ביטוי בכמה דברים הלכתיים – הקידושים הדדיים, לא רק החתן, גם הכלה אומרת 'הרי אתה מקודש לי בטבעת זו'. דבר שני הוא הכתובה, שכתובה בעברית. פעם ארמית היתה שפה שכולם הבינו, היום זה קצת מגוחך. כי גם אז המטרה היתה שכולם יבינו אותה. הכתובה שלנו היא בעברית ולא מצוינים בה סכומי כסף, אלא ערכים שעליהם בני הזוג בונים את הבית שלהם. גם בכתובה המסורתית סכומי הכסף הם סמליים בלבד, אז אם בכל מקרה הם סמליים – למה לכתוב אותם? הכתובה שוויונית והמחויבות היא של החתן כלפי הכלה ושל הכלה כלפי החתן.
"על פי ההלכה, על הכתובה חותמים רק גברים יהודים מעל גיל 13. כיוון שהתנועה ליהדות מתקדמת היא תנועה שוויונית, אפשר ששני גברים, שתי נשים או גבר ואישה יהודים מעל גיל מצוות יחתמו על הכתובה. כשאני אומרת 'יהודים', הכוונה גם למי שהתגייר דרך התנועה שלנו".
הבדלים נוספים שהיא מזכירה הם ברמת המנהג ולא ההלכה – לדוגמה, גם האישה יכולה לשבור את הכוס, או ששני בני הזוג שוברים אותה יחד ומברכים זה את זה.
"הקידושים והכתובה זה העיקר. כמובן שרבה יכולה לערוך את הטקס ונשים יכולות להשתתף בשבע הברכות", היא מוסיפה.
איך הקהל מגיב על כך שאישה עורכת את הטקס?
"בחתונות שאני עורכת התגובות טובות, אבל אני עורכת הרבה פחות טקסים מעמיתיי הגברים. אם רב גבר עורך 60-50 חתונות בשנה, אני עורכת 12 חתונות בשנה, שזה נחשב המון. יש זוגות שמבקשים באופן מיוחד שזו תהיה רבה כי הם רוצים ללכת עם הבחירה עד הסוף - שלא יהיה שום בלבול שמדובר בחתונה שוויונית. רוב הזוגות לא מסכימים שזו תהיה רבה".
מי הזוגות שפונים אליכם?
"אפשר לחלק את הזוגות לשלושה: אלה שמחפשים חתונה אחרת, שוויונית, מודרנית, שתשקף את עולם הערכים שלהם. הם בדרך כלל מהמעמד הבינוני-פלוס; חלק קטן מאוד אלה אנשים שהרבנות לא מחתנת בגלל בעיות בהכרה ביהדות, כמו כהן וגרושה וכהן וגיורת; החלק השלישי הוא אנשים שהתגיירו דרכנו. מכיוון שהם התגיירו דרכנו, הם בחרו לקשור את עולמם עם העולם הרפורמי. הם רשומים במשרד הפנים כיהודים, אבל הרבנות לא מכירה בגיור שלהם".

חתונה בחו"לטקס יהודי חילוני
בישראל קיימים כיום גופים שמציעים את שירותיהם של עורכי טקסי נישואים (וטקסי חיים אחרים) חילוניים ברוח התרבות הישראלית והיהודית, אך לאו דווקא על פי ההלכה. קובי וינר, חבר קיבוץ מזרע, הוא רב חילוני, מנחה טקסים, מחנך ומשורר, השייך לארגון "טקסים" שמאגד את עורכי הטקסים היהודיים-חילוניים בישראל.
מה משמעות המושג "רב חילוני" ואיך פותרים את הניגוד המגולם בו?
"'רב חילוני' הוא תפקיד ושליחות וגם מקצוע מעניין. תפקיד הרב החילוני הוא לעבוד עם הפרט היהודי, המשפחה והקהילה בכל המישורים המעשיים והתרבותיים של הקיום היהודי. אני מאמין שעל הרב החילוני 'לחולל' קהילת תרבות יהודית, היוצרת בסחרור מתמיד 'קהילת חיים' ו'קהילת משמעות'. כלומר, מקור סמכותו של הרב החילוני הוא הקהילה עצמה וערכיה. היצירה המתמדת של 'קהילת התרבות' - יש בה האפשרות להעצים ולפתח הן את 'קהילת החיים' והן את תודעת המשמעות של הקהילה וחבריה, תוך חידוש הרב-שיח הערכי, הזהותי. זהו מעגל מתחדש תמיד. הבחירה במושג 'רב' מאפיינת את התפקיד מאוד. זהו מושג חשוב בשיח היהודי הרב-גוני, שאני רוצה להיות חלק ממנו. אני רוצה להיות בר-שיח, גם אם לפעמים בר-פלוגתה, אפילו חריף, לכל עמיתיי הרבנים באשר הם. האם הם ירצו לדבר איתי?".
מה עושה אדם לרב חילוני?
"עברתי שתי הכשרות פורמליות לתפקיד: האחת, בלימודיי בבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית, שם כתבתי עבודה הגותית, שבה תיארתי והגדרתי את התפקיד לראשונה, בעברית. עד כמה שידוע לי, לא היה קיים מונח כזה לפני כן. בהמשך, השתתפתי בתוכנית 'תמורה' להכשרת רבנים חילוניים בהנהגת הרבה סיון מס ובהנחיית פרופ' יעקב מלכין. אפשר לומר של כל חיי הכשרתי עצמי לתפקיד בתחום החינוך, לימודי היסטוריה ויהדות, כתיבה ועריכה של טקסים וחגים יהודיים-חילוניים בקיבוץ, ופרסום ספרי שירה פרי עטי, והעיקר - רצון עז לממש את הרעיון ולחיות אותו בכל היבטיו".
מה מייחד את הטקסים שאתה עורך?
"בעיניי, תהליך ההכנה לחופה הוא חלק חשוב בחוויית החתונה. עם הזוג אנו יוצרים את הטקס מתוך לימוד, שיחה, בחירה וכתיבה. לצורך כך אנו מקדישים בין שתיים לשלוש פגישות. ניסיוני מראה שהמפגשים עצמם מעצימים מאוד את בני הזוג הנישאים. בטקס עצמו איני עוד אדם זר, אורח לדקות ספורות. במובנים רבים אני קרוב לבני הזוג ולעולמם, והטקס 'תפור' במיוחד עבורם. העקרונות המנחים אותי בתהליך יצירת הטקס הם דיבור ב'שפת החתונה היהודית', הדדיות ושוויוניות בין בני הזוג, ביטוי אמונתי ורגשי בקידושין ובכתובה ו... שמחה".
אתה יכול לאפיין את הפונים אליך?
"אלה המחפשים טקס אחר, הומניסטי, חופשי, יצירתי. אלה שהרבנות אינה מוכנה להשיאם, למרות היותם יהודים מבחירה ויהודים מבחינה לאומית על פי חוק השבות. זוגות חד-מגדריים המחפשים את הביטוי היהודי והאוניברסלי לרגע הקמת משפחתם, וזוגות בין-תרבותיים המחפשים טקס יהודי מבחינה תרבותית".
יש לציין כי הימים המותרים לקיום חתונה יהודית-חילונית הם כל ימות השנה, ובעצם, כמעט שלא קיימות שום מגבלות על הטקס מפני שאינו מוכפף לשום ממסד וממילא אינו תקף על פי החוק היהודי (אם כי רצוי כמובן להתחשב במשפחה ולא לערוך את החתונה דווקא ביום כיפור, לדוגמה).
הטקס נכתב במשותף על ידי בני הזוג ועורך הטקס שבו בחרו. ארגון "טקסים" גם מפעיל "סדנאות לקראת כלולות" שבהן לומדים על מהות הטקס, על ההיסטוריה שלו ועל משמעות הסמלים המשולבים בו. כמו כן מתייחסים למושגים ביהדות כתרבות וניתנות האפשרויות לעריכת טקס אלטרנטיבי. אין שום גוף מפקח שקובע איך ייראה הטקס, ולכן הוא משתנה בהתאם ליצירה המשותפת של בני הזוג והרב החילוני שבחרו להם. זוגות רבים בישראל בוחרים בדמות ציבורית שתשיא אותם, כמו שולמית אלוני, רון לוינטל או גיא פינס.

יוסי מסהדיתי דגני-פלג עומדת בראש ארגון הוויה (www.havaya.info ), שם משותף למספר ארגונים של תרבות וזהות יהודית המתייחסים גם לנושא החתונה. הארגון בא לתת מענה לציבור הרחב בנושא עריכת טקסים ברוח ישראלית. טקסים אלה יונקים מהתרבות הישראלית העכשווית ומזו שקדמה לה.
דגני-פלג מסבירה: "לארגון מאגר של שליחי ציבור שהם אנשים בעלי תארים אקדמאיים במדעי החברה והרוח, ובעלי ידע רב גם ביהדות בת זמננו. שליחי הציבור מעורים היטב בתרבות ובחברה הישראלית. כולם בעלי ניסיון בפרויקטים הקשורים בחינוך ובתרבות יהודיים, ובמעורבות חברתית בישראל.
"נקודת ההתחלה היא שאין בעצם טקס מוכן, כל זוג יוצר טקס שונה. יחד עם הזוג מחברים טקסט שתכניו קרובים לעולמו של הזוג, כך שהכלה והחתן מהווים חלק מהשיח והדיאלוג ומשבצים בטקס ביטויים אישיים לצד קטעים ממקורות היהדות. השיח מתנהל לא מסמכות הרב, אלא מתוך דיון בין הצדדים, ולכן ניתן לתת במה גם לתכנים הלקוחים מחיי התרבות שידגישו את הישראליות שבהם ולא את היהדות.
"ניתן לתת לדוגמה חתונה שבה שבע הברכות היו שבעה ציטוטים מתוך שירים של יהודה עמיחי. הרצון הוא להתמקד ברוח - בהגות, בשירה ובאמנות הישראלית העניפה. אנו גם נותנים מענה לפסולי חיתון כמו זוגות שלא מאותו דת או זוגות מאותו מין שהם חלק מחיינו ומתרבותנו".

טקס רוחני-מיסטי
יש זוגות שבוחרים לצלול אל העומק הרוחני של המעמד ולהתמקד בו. היום, כשהניו-אייג' הוא כבר לא תרבות שוליים אלא משהו שנוגע בכל אחד בתצורה זו או אחרת, לא קשה למצוא אדם שישמח לערוך עבורכם טקס נישואים רוחני. תמי גולדשטיין היא הילרית, מדיום ומחתנת רוחנית.
מה מייחד את הטקסים שאת עורכת?
"זהו טקס התחייבות הדדית של בני הזוג אחד כלפי השני. אין כאן משהו חיצוני. הקשר הראשוני הוא לא קשר של קניין אלא קשר של בחירה. הטקס שאני עורכת, לעומת טקסים אחרים, מתחיל בזה שאני מטא-פיזיקאית. אני שייכת לארגון בינלאומי שיש לו גוף שהוא מעין 'רבנות מטאפיזית', שתפקידו לקיים טקסים מול היקום. בטקס שלי יש חיבור בין בני הזוג לבין היקום רב היסודות. הם מתחברים משני אינדיבידואלים לשני אנשים שחיים זה לצד זה מתוך רצון ושותפות. בטקס שלי הכתובה היא שטר הסכמה, הסכמה רוחנית של שתי נשמות שמבינות שהן נפגשו כי נועדו אחת לשנייה ללא קשר למינן – לפעמים זה קשר חד-מיני ולפעמים בין גבר לאישה.
"בטקס יש חיבור לארבעת היסודות: אש, מים, אוויר ואדמה. לכל יסוד יש ברכה ועשייה טקסית: מים משולים לרגש, אז שופכים מים על הידיים ומברכים 'שרגשותינו יהיו צלולים, שנהיה צלולים ושקופים, נתגמש כמו מים שמקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים ונזרום אחד לשני'; אש – שתמיד תהיה תשוקה, מדליקים נר גדול ומברכים על האש; את האוויר מסמלת קטורת; אדמה מסמלת התחייבות – 'כאן במציאות הזאת אני מבטיח לך ואת לי'. ואז מעבירים את הטבעת. הטבעת העגולה מסמלת מהות אנרגטית שמעידה עד כמה אני שלם ומלא כמו הטבעת. אני נותנת לך את עצמי שלמה. זו התחייבות של נשמה. אני מוכנה לחלוק את המרחב האנרגטי עם עוד נשמה באהבה. לא רק נשמת הגוף, גם נשמת הרוח".
תמי מספרת כי באחד הטקסים שערכה, בני הזוג ביקשו "טקס טבע". שניהם החליפו את שמות המשפחה הקודמים שלהם לשם אחד שקשור לטבע, והתחתנו בחיק הטבע - הכלה בשמלה כפרית, החתן ללא חליפה, והכלה לא אחזה בזר עם כניסתה. כל אורח קיבל פרח, וכל האורחים נעמדו לקראת החופה בשתי שורות. החתן והכלה עברו בין האורחים וקיבלו מכל אחד מהם ברכה ופרח, וכך הגיעו לחופה עם זר פרחים.
בחתונה אחרת, בה החתן היה מוזיקאי, היא ערכה עבור הזוג טקס רוחני שהתקיים אחרי הטקס ההלכתי עם הרב. בטקס הזה חלק מהאורחים היו מצוידים בשופרות ותקעו בהם בכל פעם שקידשו. בטקס נוסף הזוג החליף את שבירת הכוס בהרעשת עולמות באמצעות גונג וקערות תפילה טיבטיות. "הרעיון הוא לספק את הרוחות הרעות, שלא יבואו להטריד את הזוג המאושר", היא מסבירה.
מי פונה אליך?
"אנשים מכל העדות, מכל הצבעים, מכל המינים ומכל הגילאים (יש גם זוגות שעורכים חתונת כסף עם טקס נוסף). זוגות צעירים היום יותר מודעים לעובדה שהם מתחתנים כי הם רוצים להתחתן, ולא כי 'צריך'. הם מתחתנים מבחירה ובתודעתם הבחירה פחות באה לידי ביטוי בטקס המסורתי. הרבה פעמים עורכים טקס מסורתי בשביל ההורים, ואחר כך טקס רוחני בשביל הנשמה. פעמים רבות אלה ילדים להורים גרושים או גרושים בעצמם שנישאים בשנית, ויש להם רתיעה מהמוסדות".

 

 


 

twitter   הדפס שלח לחבר
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
סגור
הוספת תגובה
שם
דוא"ל
הציגו את כתובת הדוא"ל
כותרת
תוכן
בלחיצה על "שלח" הנני מאשר שאינני שולח כל תגובה המפרה את תנאי השימוש בפורטל מתחתנים ברשת.
שלח