דף הבית  ›  הכלה  ›  מור בדרך לחתונה
כתבות לפי נושאים
מקום לחגוג
קייטרינג ובר
מארגנים חתונה
בית יהודי
הטקס
הכלה
טיפוח וכושר
החתן
מוזיקה
צילום
יחסים
אהבה מחושבת
מסביב לחתונה
מסיבת רווקות
חופשה בארץ
ירח דבש בחו"ל
gays wed
חתונה ירוקה
שתף בפייסבוק twitter   הדפס שלח לחבר
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter

מור בדרך לחתונה

הבלוג של מור - חושבים פשוט

מאת מור בירן   26.02.12   מתוך כתבות:  הכלה

ג'וגינג בכאילו בפארק תמיד עוזר לי לנקות את הראש ולחלום קצת יותר טוב. אז דידיתי לי ב-14 מעלות בפארק (החתונות) הלאומי ברמת גן, איפה שתמצאו חתנים וכלות בצילומים באותה כמות של הברווזים באגם, מה שישר הביא את המוח שלי לפנטז על לוקיישנים לצילומים שלנו (אפילו שזה ביולי!). כנראה שאתארגן בעיר הולדתי- עיר האורות-גדרה ואני כרגיל חייבת בכוח שיהיה מצחיק, מצחיק, מצחיק. אולי נצטלם בפלאפל דמתי? בספריה העירונית? אפילו חשבתי על להצטלם עם המורות שלי מבית הספר היסודי, הציונים שלי אז באמת היו בדיחה קורעת.

המשכתי בקצב הצב שלי וחלפתי על פני זוג דתי חמוד שהגיע להצטלם ביום החתונה. הוא בחולצה משובצת כחולה מחוץ למכנסיים וכיפה תואמת, והיא בשמלת כלה צמודה לאללה אבל עד המרפק. מהממת. הם שם עם שתי חברות של הכלה שמצלמות אותם. הם לא עם פמלייה, לא עם צלמים "אמנים" שאני מתביישת להגיד כמה הסכמתי לשלם על שלי (בטור הבא אני אשפוך את הלב), והכי חשוב – היה נראה שהם יודעים מה באמת חשוב. הם. וכשאני רואה אנשים מאושרים - אני רצה לחפש מה לא בסדר איתי, ככה שההלקאה העצמית לא איחרה לבוא והתחלתי לריב עם עצמי. הכי פיצול אישיות:

מור א':

"פשטות, מור פשטות". מה שחשוב בכל הסיפור הזה זאת הזוגיות שלך, תזכרי. תתרכזי בניצוצות שיהיו ביניכם ולא בזיקוקים שיהיו בחתונה. אל תשכחי, יש לכם עוד 60 שנה לבלות ביחד.

מור ב':

יש לכם שנה לעצמכם ואז משהו כמו 59 שנים מלאות ביצורים קטנים ונוזליים ברחבי הבית. 60 שנה שאת תיראי בהן כמו קים מהאח הגדול כי תחשבי ש"הגיל עושה את שלו" אבל זאת תהיה חברת אסם שעושה את שלה. 60 שנה שתדרשו בהם צדק חברתי ולא תבינו איך אתם כל היום בעבודה, אבל המספרים בחשבון הבנק פשוט לא זזים, אז לפחות בחתונה תהני כמו שצריך.

אני: תאחאת.

הכלה שבתוכי:

פשטות? מה הבעיה? אז אני אבקש מארז טל לחתן אותי במקום יאיר לפיד, הוא פשוט יותר. פשטות? אני אבקש מביונסה לשיר בחתונה שירים של פעם, אתן יודעות, פשוטים יותר. הבלון הפורח שאני רוצה לנחות איתו ישירות לחופה? נבקש אותו בצבע חלק. הכי צנוע שיש. פשוט!

כאב הראש שגרמתי לעצמי (ולכן) הביא אותי למסקנה שלא משנה כמה אני ארצה רגוע ופשוט, אני ארצה גם משהו מיוחד. לא משנה כמה אני ארצה צנוע, אני ארצה גם צמוד. לא משנה כמה אני ארצה זול, אני אוהב את היקר, ולא משנה כמה האורחים חשובים לי - את המקום הראשון תמיד יקבל פוצי.

לייק? היכנסו לעמוד שלי ב - F!  

 

 

  

 

שתף בפייסבוק twitter   הדפס שלח לחבר
הוסף למועדפים שלי
הדפס
שלח לחבר
Share facebook
twitter
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
סגור
הוספת תגובה
שם
דוא"ל
הציגו את כתובת הדוא"ל
כותרת
תוכן
בלחיצה על "שלח" הנני מאשר שאינני שולח כל תגובה המפרה את תנאי השימוש בפורטל מתחתנים ברשת.
שלח